טיפול- מי מתחיל?

שלום, אני נמצאת בטיפול כבר שנה וקצת ובמשך כל הזמן הזה הפסיכולוגית מתעקשת שאני אתחיל את השיחה בכל פעם, היא פשוט שותקת עד שאני מעלה משהו. לפעמים זה גורם לי ממש לחשוב וכמעט להמציא על מה לדבר היום. האם ככה זה מקובל? למה היא לא יכולה להתחיל בשאלה או ליזום איזה נושא?

את צריכה להרחיב לה על המצב שלך. הרבה אנשים חשים שהם נפגשים עם פסיכולוגית, מוציאים 300 שקל והפסיכולוגית התפקיד שלה זה להיות לאוזן קשבת. אם כבר הרחבתם על הנושא הרבה, ולמרות שהיא מכירה אותך מספיק טוב כמטופלת עם בעיות משלה, היא לא יכולה להגיד לך מה מפריע לך. את אמורה לדבר איתה על מה שמפריע לך, וככה יהיה לה כיוון לענות לך ולכוון אותך לדרך חשיבה אחרת. אם את רואה שזה באמת מוגזם, אני מציע לך שתעירי לה על זה. ואם זה לא עוזר, אז תחליפי פסיכולוגית. שבת שלום.

מיכל יקרה, אין לך מושג כמה הרבה נכתב על השתיקות בטיפול. יש שתיקות של תחילת השעה, ושתיקות של סוף הפגישה, יש שתיקות של כעס והתנגדות, ויש שתיקות של אינטימיות וקרבה. לא כולם מסתדרים עם השקט. לא כולנו גם רגילים לקבל כל כך הרבה מקום רק לעצמנו. אין לי ספק שהמטפלת שלך בוחרת להשאיר לך את כל המרחב של הזמן והמקום, ואני מציעה לך לא להיבהל מזה. לפעמים ההמתנה השקטה מאפשרת מחשבה והתבוננות פנימה, התכנסות לתוך העולם הפנימי, חיבור נכון יותר לתחושות ולרגשות שלא יכולים לצוף כשיש 'רעש'. במקרים שזה מאד מאד קשה, אפשר להגיד 'היום קשה לי'. ברוב המקרים מטפלים יכולים לעזור קצת. אני רוצה להתייחס, ברשותך, למשפט האחרון של שי, שאמר "ואם זה לא עוזר, אז תחליפי פסיכולוגית". אני מניחה שיש כאן איזשהו הד למשהו שאמרתי בתגובתי הקודמת שכותרתה "עצבות". חשוב לי מאד להבהיר, שבשאלה ההיא, חששתי (אולי העדפתי להאמין) שמדובר בסוג של 'מתיחה' מצד הפונה (ואם לא, אני מתנצלת מעומק הלב), ועניתי במעין הומור. אין לי כל כוונה לבקר באמצעות הפורום עבודה של עמיתים. חשוב שכולנו נזכור, שמכאן קשה מאד לשפוט תהליכים וטכניקות של מטפלים, מה גם שהם מובאים אלינו באופן צר, במנותק מההקשר המציאותי והרחב שלהם. אני מאחלת לכולנו שבת שקטה ונעימה ליאת