בעיית קשב ריכוז בגיל מבוגר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב! 1)האם הפרעת קשב ריכוז המכונה ADD עשויה להופיע בגיל כמו 25 למרות שבילדות רמת הריכוז והקשב היו ברמה גבוהה מאוד ולא היו לכך שום סימנים? 2) האם יתכן אבחון ADD למרות שיש בעיה רק בריכוז הממוקד, ואין בעיה ניכרת בקשב? תודה רבה!
שלום גדי, הפרעת קשב וריכוז מתגלה ומאובחנת עפ"י רוב במהלך הילדות, ובדרך כלל זה קורה נוכח קשיים בתפקוד האקדמי של הילד. יש מקרים בהם ההפרעה מתגלה רק בגיל מבוגר (למשל רק באוניברסיטה), אבל בדיעבד האדם יכול לדווח על קשיים בילדות שלא זכו לתשומת לב הראוייה ו"התפספסו". מקורותיה של הפרעת הקשב וריכוז (ADD) אינם חד משמעיים, אך יש עדויות למעורבות של גורמים ביולוגיים (גנטיקה, חשיפה לרעלנים, מצוקה עוברית, ועוד). עם זאת, שכיחות ההפרעה גדולה יותר אצל ילדים הבאים מסביבות טעונות טיפוח, מה שיכול להעיד גם על כיוונים פסיכוסוציאליים. אתה מתאר ילדות ללא כל רמז להפרעת קשב, וממקד את הקשיים דווקא בריכוז ממוקד ופחות בקשב. זוהי הבחנה חשובה: קשב הוא היכולת לקלוט ללא מאמץ, ואילו ריכוז דורש מאמץ. בקשב, ההשקעה היא החוצה, בעוד הריכוז מחייב השקעה פנימה. בהנחה שהתופעה החלה רק בגיל מבוגר, אפשר לנסות ולחשוב גם על כיוונים נוספים. קשיי ריכוז יכולים ללוות לא מעט מצבים נפשיים-רגשיים, כמו למשל מצבי סטרס, חרדה או דיכאון. במצבים אלה נפגעת היכולת להשקיע מאמץ מכוון וממוקד לאורך זמן. אני מבקשת להדגיש שאין להתסמך על תשובה באינטרנט, ולפנות לאיש מקצוע לצורך אבחון יסודי. בכל מקרה, אפשר וכדאי לטפל בבעיה, יהיו מקורותיה אשר יהיו. בהצלחה ליאת