שאלה

יש לי שאלה שמאוד מעסיקה אותי ועם זאת בכלל לא רלוונטית כרגע- אני אסביר. אני לא נמצאית בקשר ולא היה לי כזה כבר כמה שנים טובות, אני מפחדת שכשיהיה לי מישהו רציני, אני אצטרך לספר לו שאני חוויתי דיכאונות שאחד מהם היה קשה מאוד לדעתי. גם לספר לו שאני בטיפול. מפחיד אותי שאדם שאיתו אני ארצה לבנות חיים יקום ויילך כשישמע על זה. היה לי בעבר חבר ושנינו חשבנו שהאהבה ביננו גדולה אבל הוא עזב אותי בגלל הבעיות שהיו לי. כמה שזה נשמע מגעיל, אני לא הייתי רוצה קשר עם אדם דיכאוני או עם אפיזודות דכאוניות מדי כמה שנים, ואם להגיד את האמת - הקטע הגנטי מפחיד אותי גם למרות המודעות שלי על פיצוי חברתי למצבים כאלה. כמובן שלשקר לאדם שאיתו אני יהיה לא בא בחשבון, עם זאת לא כולם מקבלים כמו שציינתי על החבר ועל עצמי הפרעות נפש. יש לציין שאני בת 27 ולכן אני כבר חושבת על מצבים כאלה.

מישהי יקרה, נראה שהבעיה היא לקבל את עצמך עם החלק הזה שלך - של הדיכאון - והחלק החיובי בו שזה הפנייה שלך לטיפול והתמודדות עם המצב. כשאוהבים מישהו רוצים את טובתו המליאה - גם עם מצבי הרוח ושאר ירקות. הקשר הקודם לא מעיד על כל הקשרים ואני מבטיחה לך שכשתהיי בקשר בריא וטוב עם מישהו שאוהסב אותך באמת - הוא יעזור לך ויתמוך בך ויאהב אותך - ואת גם תרצי לספר לו ותתמודדו עם זה יחד. בכל אופן את בטיפול אז אולי כדאי להעלות את הנושא גם שם.

כשתכירי מישהו..לא על זה תדברו בפגישות הראשונות...גם הוא מסתיר משהו..כולנו מסתירים משהו ..לכולנו יש נקודות בעבר שלנו שהיינו מעדיפים למחוק או לשכוח.ולך הייתה תקופה דכאונית וקשה.אז מה?האם זה אומר שאת לא יכולה להקים משפחה? האם זה אומר שלא תיהי אמא טובה לילדייך?או בת זוג נאמנה? אם הקשר ביניכם יהיה מוצלח..ואם הוא יאהב אותך באמת.אז כנראה שהוא בשבילך.והוא יישאר ויתמוך.לכן אנו מחפשים את האדם המתאים לנו.שיוכל לקבל ולאהוב את מי שאנחנו איך שאנחנו ועם המטען שאיתו אנו מגיעים לקשר. זה בדיוק המהות. :)

שלום לך, בנוסף להתיחסויות שקיבלת: מדוע זו לא שאלה רלבנטית? אני בהחלט מבין שזו שאלה שמעסיקה אותך, אך ההימנעות מקשר כלשהו רק מחזקת את העיסוק בשאלה. הייתי ממליץ לנסות להרחיב את כלל מכרייך ואת מגוון הקשרים שלך. יתכן שדרך זה תוכלי "להתאמן" על מה את מספרת ומשתפת ומה לא. בהצלחה, גדעון