עצמאות&תלות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני בחורה בת 29 ואני עדיין גרה אצל ההורים שלי דבר אשר מפריע לי מאוד אני מרגישה ממש חסרת בטחון בגלל העניין, אם אני יוצאת עם מישהו לפגישה והוא שואל איפה אני גרה, ואני אומרת אצל ההורים אז הוא מרים גבה, אז עכשיו אם שואלים אותי אני אומרת שאני גרה בשכירות.. העניין הזה ממש מציק כבר 3 שנים אני מדברת עם אנשים שאני רוצה לעזוב את הבית ועד עכשיו לא עשיתי עם זה כלום, אני לא מבינה למה כל כך קשה לי להתנתק מהבית כי סה"כ אני בחורה עצמאית.... אבל אני כאילו מפחדת לעשות את הצעד ואני כאילו מחפשת את התמיכה של ההורים שלי שיגידו משהו אבל הם לא אומרים כלום כאילו מבחינתם שאני ישאר בבית עוד שנים..... אני כל הזמן מתרצת את העניין בכך שאני לא יסתדר כלכלית אבל נראה לי שהדברים אולי מורכבים מכך....... זה כמו שאחרי הצבא מאד רציתי לעשות את הטיול הגדול ולא עשיתי בגלל שלא קיבלתי תמיכה מאבא שלי ואני חיה כל הזמן עם החמצות.. אני רוצה לעשות המון המון דברים ואני פשוט חוששת לעשות וזה מאוד מאוד מטריד אותי אני לא רוצה כך לחיות את החיים שלי, אלה אני רוצה להנות ולבלות בלי לחשוב יותר מידי.. מה לדעתך הבעיה שלי? והאם זה נראה לך נורמאלי שאני בת 29 ואני עדיין גרה אצל ההורים שלי, ומעולם לא גרתי תקופה מחוץ לבית? האם זה מעיד על האישיות שלי? מה עליי לעשות?
שלום דנה, אני חושבת שהשאלה החשובה איננה היכן גרים, אלא מהן התחושות שלך בקשר לזה. הבהרת בכתיבתך שיש לך תחושות אמביוולנטיות ומורכבות בנוגע למגורים עם הורייך, שקשורות באופן רחב יותר לצורך שלך באישורם ובתמיכתם. נראה לי נכון לברר לעצמך את הנושאים האלה, כדי שתוכלי להגיע להחלטה מתאימה עבורך ולעמוד מאחוריה למרות הקשיים. אחד המקומות הטובים ביותר בעיני לעשות בירור מעין זה הוא טיפול פסיכולוגי דינמי. האם התנסית בכך בעבר? מה דעתך? בברכה, אורנה ראובן-מגריל
ארנה שלום, התנסיתי בטיפול פסיכולוגי דינמי אבל רק במשך 3 פגישות... הפסקתי כי הרגשתי שהטיפול לא תורם לי.. יכול להיות שהפסיכולוגית לא התאימה לי וכו' חשבתי לנסות ללכת למישהו אחר דרך כללית מושלם, אשמח אם תוכלי לסייע לי בעניין ולהפנות אותי לגורם המתאים... תודה דנה