חרדה חברתית?

שלום, יש לי בעיה קטנה, אני חושב שזה חרדה חברתית אבל אני לא בטוח. לכן אני פשוט אביא תיאור קצרצר על בעייתי. תודה מראש לכל עונה. אז אהלן וסאהלן, אני בנצי, בן 18. ובעייתי חברתית. אני בן אדם מאוד חברותי, שמוצא על מה לדבר עם כל אחד. לקראת סוף התיכון עברתי כמה שינויים דרמטיים בחיי, ובאותו הזמן החלטתי לנתק קשר עם הרבה חברים שעם רובם כבר לא הייתי באותו ראש. ומאז אני בעיקר עם שלוש חברים טובים וחברה, שאיתם אני מאוד נהנה. לא יודע מדוע ולמה אבל אני יכול להיות עם חבר או שניים טובים ולהרגיש עצמי, ולהנות, אבל נגיד ולפעמים יושבים טיפה יותר אנשים אז אני יכול פשוט לשתוק ולא להגיד כלום חוץ מששואלים "בנצי הכל בסדר?" "כן" :O ! משהו בכל ה"חבורה" הזאת מרתיעה אותי. בכל המהות של החבורה, למה זה? האם זוהי חרדה חברתית? למה אני שותק כשיש מסביבי יותר מדי חברים? תודה מראש, לילה טוב! בנצי

בנצי יקר, ראשית, שמחתי לשמוע שיש סביבך חבורה קטנה של חברים טובים. זה הרבה מאד! ובכל זאת, כאשר אתה מוקף במספר גדול יותר של אנשים זרים, אתה משתתק ונסוג. תגובה כזו נראית טבעית ומובנת. לא כולנו "שוחים כדג במים" בסיטואציות רבות משתתפים, בוודאי כאשר איננו מכירים אותם היטב. הרבה מאיתנו יחפשו - גם בתוך האירוע הגדול - אנשים בודדים בקרבתם, עמם יוכלו לשוחח בשקט, מחוץ למעגל הרחב. כאשר מדובר בחרדה חברתית, תגובות החרדה חריפות יותר, וקיימת הימנעות עקבית מסיטואציות רבות משתתפים, יש קושי גדול לדבר לפני אחרים, ופגיעה ממשית בתפקוד בשטחי חיים שונים. חשוב לזכור שגם בטווח הנורמטיבי מתקיים רצף, ואנשים יכולים להיות ביישנים ועצורים יותר מחבריהם, ועדיין לא לקבל "אבחנה". בכל מקרה, אני מציעה לך לנסות ולהיחשף בהדרגה ליותר ויותר אירועים כאלה, כדי להקהות מעט את תחושת אי הנוחות, ולנסות בכל זאת לתקשר בדרכך עם אנשים שמעניינים אותך. במקרה של החרפה בתחושת המצוקה או פגיעה ממשית בתפקוד, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג. יום טוב ליאת