גנבות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/02/2001 | 08:32 | מאת: דומי

בתי בת ה13 (אחות לאח בוגר בן 19 ולאחות בת שנה ) גנבה כסף מארנקה של המטפלת העובדת בביתנו. המטפלת הרגישה בחסרון של כסף בארנקה ,לאחר מעקב שלה תפסה את בתי גונבת. בתי דרשה שלא תספר לנו ואיימה על המטפלת שתסחסך ביננו ותגרום לפטוריה. המטפלת הבטיחה לבתי שלא תספר ,ויחסיהן שהיו לפני כן לוקים בחסר השתפרו ולשאלותי לאחר המקרה האם המטפלת טובה , היא ענתה שהיא בסדר גמור .יש לציין שאנו יודעים על ההתרחשות מפי המטפלת ועדיין לא שמענו את צדה של בתי . רקע על הילדה: מאוד עצמאית ומאוד אחראית .ניתן לסמוך עליה בכל המובנים .סובלת מבעיות קשב ורכוז ועל כן הישגיה בלימודים בינוניים ומטה . אנא יעצו לי כיצד לנהוג וכיצד לטפל בבעיה

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2001 | 11:04 | מאת: adi

לדומי שלום, לדעתי, העובדה שלילדה יש קשיי למידה, אינה צריכה להפריע לכם לחנך אותה. לפי דעתי, לא כאשר אתם כועסים, אלא כאשר אתם רגועים, אתם צריכים לשבת עם הילדה ולהבהיר לה שעל מעשה כזה אפשר לשבת בבית הסוהר. עדי

16/02/2001 | 13:08 | מאת: מאיר

את כותבת בכותרת "גנבות", דהיינו מדובר ביותר ממעשה גניבה אחד. אז מדוע הילדה שלך גונבת? בעיה כלכלית? (רוצה לקנות משהו שאתם ההורים לא מאפשרים לה) או אולי מצוקה נפשית? (תשומת לב, פרובוקציה, אגרסיביות) לא נראה לי שהטפות מוסר יהיו יעילות בכזה מקרה- יש צורך לבדוק לעומק מה המניע מאחורי מעשי הגניבה, מה כאן הבעיה האמיתית ולתת מענה לבעיה בצורה ההולמת והאפקטיבית ביותר.

16/02/2001 | 17:29 | מאת: טלי וינברגר

דומי שלום רב, המקרה של ביתך מורכב ואני מאמינה שהוא לא קל להתמודדות עבורכם. מצד אחד את מתארת אותה כאחראית ונבונה, ומצד שני, כ"גנבת". יש פה איזשהו חוסר התאמה דיאלקטי, ופער בין שני התיאורים. ייתכן והגניבה היא סוג של מצוקה, או קריאה לעזרה. מעניין מדוע היא פחדה כל כך שהדבר ייתגלה לכם. מעניין יותר מדוע היא היתה צריכה לגנוב את הכסף, ומה היא רצתה לעשות בו כדי שלא תדעו. גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב ומסובך, וקשה מאד לעבור אותו יחד עם הילד. אני הייתי ממליצה לדבר עם המטפלת ויחד עימה לערוך שיחה עם הילדה, שיחה גלויה. סביר להניח שהילדה תביע רגשות של כעס ואף יותר מכך כלפי המטפלת, אך חשוב שהילדה תדע שיש סביבה מסגרת והגנה. עליכם לברר עימה מדוע לא יכלה לבוא לבקש ממכם את הכסף, למה היא רצתה להשתמש בו, ולבדוק למעשה מה גרם לחוסר התקשורת ביניכם עד כדי כך שהיא גנבה את הכסף מהמטפלת. חשוב מאד באותה שיחה לא להאשים אותה, אך להבהיר לה שאתם הוריה ואתם רוצים להגן עליה ולשמו בגיל ההתבגרות התפקיד העיקרי של ההורה הוא לתת גבולות ברורים לילד, ולהבהיר לו את סמכותו ההורית יחד עם שפע של אהבה, קבלה והכלה. אני יודעת שזה נשמע קשה ומורכב, אך לא הבטחתי מעולם שזה יהיה קל... במידה ואתם חשים שמדובר בעניין שהוא מעבר לגניבה החד-פעמית, אולי כדאי לכם ללכת לייעוץ ולבדוק את שליחת ביתכם לטיפול פסיכותרפויטי, בו היא תוכל להוציא מה שקשה לה להוציא בחברתם. וכל זה נאמר בלי להגיד שום מילה רעה על היותכם הוריה והדרך שבה אתם מחנכים ומגדלים אותה. המצב הזה מורכב עבור כל אחד. במידה ואתם זקוקים להבהרות או המלצות לאן לפנות, אתם יכולים לשוב ולפנות פה בפורום או מאידך לפנות אליי ישירות דרך אימייל או טלפון (פרטיי נמצאים בכרטיס האישי בהקלקה על שמי). שבת שלום. בברכה, טלי פרידמן

17/02/2001 | 10:45 | מאת: ד"ר אבי פלד

טלי אני מעריך שאת חושבת על "פיצולים ביחסי אובייקת" אותי מדאיג הסיפור של - לסכסך בין המטפלת להורים - לדאתי זה מרמז על מניפולציה שמתאימה גם ל"splitting" כיוון שמדובר בגיל צעיר לא ניתן לאמר דבר על הפרעה באישיות אבל בהחלט יתכן שזה הכיוון אני הייתי ממליץ בחום רב לערב גורם טיפולי פסיכוטראפיסטי מקצועי במיידי

18/02/2001 | 23:01 | מאת: רוז

אולי היא מקנאה בתינוקת? אולי התינוקת היא הנסיכה הקטנה במקומה? לא נראה סביר? הילדה גדולה? היו מקרים כאלה. למה היא גנבה מהמטפלת דוקא? אולי כדי שהיא תעזוב? אבל אז עמדה על החולשה שלה, והתחננה לפני המטפלת שלא תספר? תבדקו גם כן אפשרות של מישהו שסוחט את הילדה בבית הספר. כי אולי היא צריכה לשלם "כופר נפש" למישהו, סכומים לא קטנים, ואילו היתה מבקשת ממכם, הייתם מבררים מה פשר הסכומים האלה, והיכן הרכישות? ואילו היא מאוימת ע"י מישהו שאומר לה לא לספר. בתור אמא הייתי מיעצת לשוחח איתה, לא ליד המטפלת דוקא, אין צורך לבייש אותה , אבל להסביר שלמטפלת איכפת שהיא במצוקה, והיא הרגישה חובה לדווח על כך להורים, ובלי כעסים לנסות לאתר את הסיבה לגנבות, אם הבעיה היא סחיטה, לטפל ע"י משטרה, אם הבעיה אחרת של חוסר במזומנים, להגדיל את דמי הכיס. שימוש בסמים (כן! ) דורש גם הוא ממון לא קטן, תבדקו את הענין עד השורש. ותראו לה שמה שלא יהיה אתם לא כועסים, אתם רוצים בטובתה, ורוצים לעזור לה. פעם היה לנו מקרה בבית הספר של ילדה שרשמה קניות ממתקים אצל החנוני, רשמה ורשמה, מידי פעם שילמה, אבל החוב הלך וגדל, הלך ותפח לסכום עצום. אני זוכרת איך היא ניסתה לגייס כספים עבור התשלום, אבל בסוף התיאשה ניגשה לאביה ואמרה לו בפשטות שהיא חיבת המון כסף במכולת, האבא נדהם מהסכום, אבל הוציא כסף ונתן לה לשלם , אולי בתכם לוותה כספים ועכשיו צריכה להחזיר? אבל משום מה לא נעים לה שתחשבו שהיא לא בוגרת ואחראית מספיק? הרי זו התמונה המצוירת אצלכם. בסופו של דבר ילד שאוהבים אותו , חש בזאת, אבל מאוד חשוב גם להגיד את הדברים לילד, ולחסוך ממנו התלבטויות מכאיבות.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית