חרדות(!)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני בן 30 ונמצא בטיפול פסיכולוגי מזה כ-3 שנים שעזר לי מאוד(!) להתמודד עם הבעיות, הגעתי לתובנות יפות אולם... אני עדיין ממשיך לסבול,אומנם בעוצמות ובתדירות נמוכה הרבה יותר מחרדות שלובשות צורות שונות אם זה בצורה של מצבים דיסוציטיביים או דרך חרדת ביצוע במיטה, המנעויות למיניהם וכו', שוב כיום אני לא נבהל מהתופעות ואני למדתי לחיות איתם(עם מה שנישאר...) אבל בכל זאת זה מפריע לי, זה פוגע לי ביכולת הקוגנטיבית וביכולת הריכוז, פוגע בקשר עם בחורות ועוד... השאלה היא מה עושים? אני מרגיש שהטיפול הפסיכולוגי קרוב למיצויי השאלה היא האם להיוועץ בפסיכיאטר? האם לנסות טיפול התנהגותי?? דיברתי על כך עם הפסיכולוג אולם הוא נאמן לדרכו וטען שאין צורך בשינויי הפסיכותרפיה, אשמח לעצה, לזווית נוספת של התייחסות.
רן שלום, אתה מציין אפיונים של חרדות עם דברים נוספים: מצבים דיסוציטיבים, פגיעה בריכוז ובתפקודים קוגנטיביים. כמו כן תחושה שהטיפול מיצה את עצמו. מדוע אם כן לא לדון עם המטפל שלך באופן פתוח על רצונך בחוו"ד נוספת. אולי ניתן לשלב את הטיפול עם טיפולים נוספים: טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי, טיפול סקסולוגי, טיפול קבוצתי. הרי לא חייבים לוותר על הקיים כדי לשלב עם גישה נוספת או התבוננות על הבעיה בדרך אחרת. בסה"כ: הרצון בזוית נוספת נשמע לי לגיטימי וסביר. שיהיה בהצלחה, גדעון