דיכאון

שלום, חוויתי תקופות של דיכאון מאז גיל 20. הכניסה למצבים הדיכאונים ארעה בעיקר במהלך תקופות של שינויים מרכזיים בחיי: גיוס לצה"ל, תחילת לימודים באוניברסיטה, במהלך לימודים מתקדמים בחו"ל וכעת שוב לפני תחילת עבודה חדשה. כל אחד מן התקופות אופינה בלחצים נפשיים שהיו סבירים ברובם ואני חשה כי פרפקציוניזם ולחץ הפך את החוויות הללו לקשות וגרם לכניסה למצבים אלה. לצערי, אני לא בטוחה שאני מסוגלת להצביע לגורמים לכך בסופו של יום. נפגשתי עם פסיכולוגית מספר פעמים שעודדה אותי להתחיל טיפול תרופתי. האפיזודות הדכאוניות הקשות ארעו 5-6 פעמים ובאופן כללי אני מתפקדת ושמחה רוב הזמן מאז התחלתי לסבול מדיכאון. כיום אני בת 32. קראתי הרבה חומר על דיכאון ועל מחקרים רפואיים מכיוון שחשוב היה ללמוד על הסימפטומים. אני כן חשה שהיסמפטומים מחמירים מחוויה לחוויה מכיוון שלא טיפלתי בענין. עם זאת, ממה שקראתי עד כה לא השתכנעתי ביעילותן של התרופות בטיפול ואני לא יודעת אם זו הדרך לטפל בבעיה. הבנתי שלוקח זמן די רב למצוא תרופה מתאימה. שאלותיי: האם יש צורך לקחת טיפול תרופתי כל הזמן גם אם המצבים הדיכאוניים זמניים ולא יומיומיים? מה היית ממליצה לעשות במצבי? האם כדאי להמשיך בשיחות? אני לא מרגישה שהפסיכולוגית מסייעת לי. מה תרומתן של שיחות? כיצד הן עשויות לסייע? הקושי המרכזי הוא להתמודד עם הדיכאון. אני ממש חוששת לעבור אפיזודה נוספת כי החוויה האחרונה שעברתי היתה קשה ובתקופה מאוד לא טובה - בדיוק נבחנתי בבחינות רישוי במהלך התקופה הזו וזה השפיע רבות על יכולתי ללמוד, למרות שנבחנתי לבסוף. אני הרגשתי שממש הרגעתי לתחתית עם חוסר יכולת להתמודד עם שום דבר מלווה בבכי בלתי פוסק ומחשבות שליליות תמידיות בלתי נשלטות. לא ידעתי שאלו סימפטומים כי זו הפעם הראשונה שחוויתי זאת. בתחילה ממש האשמתי את עצמי שאני חושבת בצורה שלילית. כיצד ניתן למנוע את האפיזודה הבאה? האם את יכולה להמליץ על ספרות מקיפה בנושא דיכאון - אם אפשר באנגלית כיוון שאין לי נגישות לספרים בארץ. תודה רבה. דינה

דינה שלום, ההתיעצות הכי טובה במקרה שלך הינו עם הגורמים המטפלים. ישנם סוגים שונים של דיכאון ובעוצמות שונות. לעיתים קרובות ישנו שילוב של דיכאון וחרדה. הטיפול המומלץ הינו שילוב של טיפול תרופתי ושיחתי. את מוסיפה ומתארת פרפקציוניזם שזו אמנם לא מחלה, אך תכונה המוסיפה הרבה קושי לחיים. הייתי ממליץ לך להפנות את השאלות בנוגע לטיפול לפסיכולוגית שלך . כך תוכלו לדון בהם בצורה פתוחה ואני מקווה גם פרודוקטיבית. התייעצות נוספת הינה עם הפסיכיאטר לגבי הפן התרופתי והאם ישנו צורך לשנות תרופות. ומילה אחרונה לסיום: לכולנו יש מצבים של ירידה במצב הנפשי במצבי לחץ ועומסים חיצוניים. זה לא הזמן לחשבונות נפש כואבים. את אלו רצוי לשמור לימים היותר אופטימיים ושמחים. בהצלחה רבה, גדעון