בעיה חברתית

יש לי בעיה כזאת: אני בחורה פתוחה כשאני עם עוד ב"א אחד אבל ברגע שמדובר ביותר אני נהפכת "פה סגור" קשה לי ונמאס לי אבל אני לא יודעת איך להתגבר על זה. יש לך רעיונות איך לצאת מזה? אני טיפוס חברמני שאנשים אוהבים ולמרות זאת כשמדובר בהרבה אנשים אני נסגרת ולא עולה לי שום נושא לדבר עליו, שלא לדבר על זה שאני לא מסוגלת לומר אפילו "אה".

גל שלום רב, הבעיה החברתית עליה את מספרת מאפיינת חלק לא מועט באוכלוסיה. זה עשוי לנבוע החל מביישנות, וכלה מחרדה חברתית. אולם לא משנה מה הסיבה לכך כרגע, אלא מה את יכולה לעשות עם זה. ישנן עצות כדוגמת הצטרפות לקבוצה סגורה בה לאט לאט תוכלי להיפתח ולדבר לאחר הכרות של האנשים: זה יכול להיות קבוצה בכל תחום שתבחרי, קורס לימודי, קורס מיקצועי, משהו שקשור לפנאי (התעמלות, אומנות וכו') ועוד. אני הייתי מציעה להצטרף דדוקא לקבוצה טיפולית. בקבוצה כזו ניתן לעבוד על החלקים החברתיים בצורה מעניינת ומועילה במקרים רבים. קבוצות טיפוליות מתקיימות הן בתחנות לבריאות הנפש, והן במכונים ואצל מטפלים פרטיים. ההצעה השניה אינה מבטלת את הראשונה וניתן לעשות זאת במקביל. כמובן שדבר ראשון את צריכה לברר עם עצמך עד כמה זה מפריע לך ועד כמה את רוצה לשנות את המצב. אחרי שתעני לעצמך על שאלות אלו, תדעי כמה את מוכנה להשקיע הן מבחינה כספית ויותר מזה מבחינה ריגשית. שיהיה בהצלחה בכל מקרה, בברכה, טלי פרידמן

אין לי מה להוסיף - טלי נתנה את התשובה באופן מצויין

לגל , אני בחורה ביישנית ופעם בכלל לא יכולתי להסתכל על אף אחד. כשהייתי בתיכון והיו עושים שעורי חברה, היינו יושבים במעגל וכשהיה מגיע התור שלי הייתי מרגישה שאני עומדת להתעלף והיו לי גלי חום, אבל בסוף איכשהו הייתי מתפקדת רגיל. עכשיו אני ההיפך- כשאני עם כמה אנשים אני מדברת וצוחקת עם כולם , אבל כשאני נמצאת עם מישהו לבד אני מה זה מתביישת. אני מנסה לצאת מהביישנות הזאת ומאחלת גם לך שתצאי ממנה. אני חושבת ששתינו צריכות לזרום ולא לפחד מאף אחד כי בסך הכל אף אחד לא נושך וכולם בדיוק כמונו. אז לא להתייאש בהצלחה

הפתרון לפחד קהל (מנסיון יומיומי וכואב)- לנסות! להתנסות! לראות שהשד לא נורא, ולראות שהדבר הכי גרוע שיקרה- הוא מה? לאט לאט חווים ולומדים וזה נהיה טיפה יותר טוב- אצלי זה השתפר. בהצלחה!