אני מבקשת את עזרתכם...בבקשה

שמי מעיין ואני בת 19 ויש לי הרבה בעיות ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל פשוט אני צריכה עזרה... בגיל 17 היה לי חבר ראשון ואהבתי אותו והיה לי קשה מאד להפתח אליו רק אחרי חצי שנה נפתחתי איתו במיטה היינו שנה ונפרדנו וכל הזמן הוא טען שאני קרה במיטה...הבעיה שלי היתה שהייתי לחוצה במיטה כל הזמן וכאשר אני מרגישה שאני הולכת לגמור אני מפסיקה את הפעולה המינית בגלל זה אני אף פעם לא גומרת(גמרתי איתו רק 3 פעמים),בנוסף לא שכבנו ואני בתולה. למה אני מפחדת מגמירה?גם אני לא מצליחה לספק את עצמי ברגע של "שיא"אני מפסיקה,האם יש הסבר הגיוני לכך? בנוסף אני בחורה עצבנית וקשה לי להתחבר עם בנות(עם בנים אני חברמנית) ,אני בחורה פאסימית ויש לי מצבי רוח וגם לחץ ודכאונות. יש לי בעיות בבית עם ההורים אני לא מסתדרת איתם וגם הם לא מסתדרים עם עצמם וכל הזמן יש צעקות מגיל קטן,יכול להיות זה מה שהשפיע על מהלך ההתפתחות שלי? בבקשה אל תגידו לי ללכת ליעוץ פסיכולוגי כי אני מתביישת תעזרו לי לפתור את הבעיה שלי.

מעין שלום. אווירה מתוחה בבית, צעקות בין ההורים ותחושה שאת לא מסתדרת עם אף אחד במשפחה בהחלט עלולים לגרום לך לחוש פסימית ומצוברחת, זה טבעי. אינך יכולה לשנות את המצב הקיים בבית כנראה, אינך יכולה לשנות את הורייך אבל את יכולה לשנות את הבחירה שלך להתמודד עם המצב הקיים, כלומר - את יכולה להחליט שאת ממעטת ככל האפשר לשהות בבית בו האווירה אינה לרוחך. העבירי את הזמן עם חברים קרובים ואהובים, אולי אפילו תנסי לברר האם יש באפשרותך לצאת מהבית ולעבור אל דירה משלך עם שותפים, עשי ככל יכולתך כדי לא להיות בתוך הקלחת הזאת של מתח, צעקות ולחץ. לגבי הנושא המיני, לא הייתי מציעה לך להילחץ מהעניין הזה. יתכן שפשוט היה לך ניסיון ראשון לא כל-כך מוצלח עם החבר הראשון (העובדה שהוא "האשים" אותך שאת קרה לא מוסיפה לו נקודות זכות מבחינתי), יתכן מאוד שהניסיון הבא שלך יהיה מוצלח בהרבה. אם את רואה שהמצב לא משתנה ואין שיפור, את תמיד יכולה לפנות לטיפול סקסולוגי דרך קופת החולים שלך, זה לא יעלה לך כסף למיטב ידיעתי. מעין, אין כל פסול בטיפול נפשי ואין בכך בושה. הבושה היא לחיות במשך שנים על גבי שנים עם מצב מעיק ומטריד ולא לעשות דבר כדי לפתור אותו, למרות האופציות הקיימות. בדיוק כשם שהיית בוחרת ללכת לרופא אילו היה כואב לך איבר כלשהו בגופך, ככה את אמורה לבחור ללכת לפסיכולוג/סקסולוג או כל מטפל אחר, כדי לטפל בחלקים האחרים בגופך ובנפשך.

תודה רבה לך... אני מנסה כמה שפחות להיות בחברת ההורים שלי...פשוט יש לי אח קטן בבית בן 3 וחצי וזה מה שגורם לכל האוירה והמתח בבית...גם לפני שהוא נולד היה צעקות תמיד אבל עכשיו זה כבר הגיע לשיא וזה כנראה משפיע עליי מאד...אין לי לאן לעבור אחרי החבר אני ניסיתי עם עוד בחור וגם איתו לא הלך...ושכחתי לציין שגם אני בוכה להם במיטה...אני לא משתלטת על עצמי ומגיע לפורקן של בכי וזה מפחיד אותם וכשהם שואלים למה את בוכה אין לי הסבר הגיוני לכך כי אני עצמי לא יודעת למה זה ככה פשוט אני אומרת שזה בגלל שאני מתרגשת. אני אתן דוגמא לכך:נגיד אם מישהו יבוא אליכם וידגדג אתכם חזק אתם תצחקו ומבחוץ זה יראה שאתם נהנים אבל אתם תתחננו לבן אדם שיפסיק לדגדג אתכם תגיעו לשלב שאתם לא יכולים יותר ומתים שהוא יפסיק, ככה אני מרגישה שאני מגיע לרגע של ה"שיא" שאני עומדת לגמור אני מפסיקה את הבן אדם ובגלל זה אני לא גומרת .יכול להיות בגלל שיש לי גמירה חזקה אני כבר לא יודעת מה לחשוב זה מדכא כל כך...

שלום מעיין, את מתארת בצורה מאוד רגישה את הקשיים וההתלבטויות שיכולים ללוות תהליך של גדילה, ונשמע שאין לך הרבה תמיכה מסביב. אני מבינה את הקושי לדבר על נושאים אינטימיים, אבל אני באמת חושבת שלאחר שתתגברי על הקושי הראשוני את תהני מאוד מנוכחות של מטפלת שתקשיב לתחושות שלך. אני מקווה שתהיי מוכנה לנסות... בברכה, אורנה ראובן-מגריל