כאב הנפש...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, כבר 3 שנים אני סובל מהיפוכונדריה שהתפרצה באופן חריף והפכה להיות נוירוזה משתקת. אני מטופל בפבוקסיל. הסבל עדיין עצום למרות השיפור המשמעותי. המאבק ההתנהגותי שלי בהפרעה אינטנסבי וחזק אך נתקל עדיין בקשיים רבים שגורמים לכניעה ובכך לחרדה קיצונית נוספת. ברצוני לדעת מה הם אותם גורמים, שורשים משותפים בילדותי שהביאו לאותה מחלה, והאם הסיבה שאחרי 3-4 שנים שבהם עדיין אני סובל ממחלה זו בחומרה, היא ליקוי בטיפול הפסיכיאטרי/פסיכולוגי או חוסר מאמץ מספיק שלי??? עייף חרד וקפוא, בתודה מראש, רני
שלום רני, אין זה נכון לדבר על גורמים כלליים למחלה, ויש צורך לבחון את הדברים ברמה האישית. מאוד כדאי להעלות שאלות אלה בטיפול הפסיכולוגי, ולהקפיד לשלב אותו עם הטיפול התרופתי. אינני חושבת שהעובדה שאתה ממשיך לסבול מקורה בהכרח בליקוי בטיפול או ברמת המאמץ שאתה משקיע. לצערי, לפעמים הסבל נמשך גם כאשר מטפלים בבעיות ומתאמצים מאוד... אני מאחלת לך כוח להמשיך לנסות, אורנה ראובן-מגריל