לעודד,אמא של..,רחל וכולם

אני קוראת את הדברים שלכם והיאוש מציף אותי!!!!! הבן שלי- 14 מקבל לפונקס וריספרידל ודקינט בגלל הטרדיב דסקינזיה. כבר ארבע שנים והוא עדיין פסיכוטי אם כי יציב סוף סוף. ניסו הלידול,אטומין,אולאנזאפין,דפלפט ובאמת חוץ מתופעות הלוואי כלום לא עזר. ללא תרופות אלא.... כל החברים הדמיוניים שלו יפחידו אותו מאד... ויש לו טרדיב דיסקנזיה קשה. וללא הדקינט הוא כמו תמנון... ראיתם פעם תמנון-אדם-ילד? זה איום בלשון המעטה. אז מה לעשות? לקחת או לא לקחת. וכמו שנאמר כאן כיתת יורים או כיסא חשמלי? להיות או לא להיות.. והכי חשוב איך להיות או יותר נכון. להיות כמו לא להיות!!!!!!

שיביא את ניסיונו . שיאמת לנו, או ירגיע. אבל שיגיב על דברינו. ביותר ממשפט אחד. הוא רואה עד כמה לבטינו גדולים.

.

אני מצטטת מהספר פסיכיאטריה של הילד והמתבגר... לפי דבריו של פרופסור אבי ויצמן. טרדיב דיסקינזיה - שימוש ממושך בתכשירים אנטי-פסיכוטיים עלול לגרום לתסמונת זו, המתבטאת בתנועות בלתי רצוניות,בדרך כלל בשרירי הפה, הפנים, הלשון, הלסתות, ולעיתים אף גם הידיים. במקרים של הופעת תופעת לוואי זו,יש להפסיק את הטיפול הנירולפטי או לעבור לתרופה בעלת סיכון נמוך לתופעה זו,כדוגמת קלוזפין.