היסוסים

בחרתי בשם קרל, אני מהססת מפני שקשה לי בכמה משפטים לתאר את המצב שמביא אותי לכתוב את ההודעה.בתקופה בה הייתי בהריון הראשון שלי הייתי במצב נפשי קשה. אח"כ בתקופת ההריון השני המצב שוב נעשה קשה. תחושה של לבד של אף אחד לא מבין בדידות נוראה. מחשבות מפחידות, חלומות מאוד לא נעים. פחד להשאיר את הילדים לבד עם בנהזוג, עד כדי כך שקנינו מצלמת וידאו - כדי שאוכל לצלם את הילדים (כביכול איך הם מתפתחים) בתוך תוכי ידעתי שאני רוצה להנצייח איך הוא או אני מטפלים בהם... כשיגדלו שלא יוכלו לומר שהיו שם דברים שלא היו... מאוד מעסיק אותי, חוסר הידיעה מה היה איך היה בבית שלנו אין לי זיכרונות עד גיל 10 בערך כשעברנו דירה - רק אירועים קטנים פה ושם (בעיקר של אלימות, והשפלה) רוצה לעשות עם זה משהו, לא מוצאת את המיסגרת ... התחלתי טיפול והפסקתי המרחק... העלות...שאולי הם רק תירוצים אבל יש להם משקל לא קטן כשמרווחים רק סכום של 2,500 שח לחודש בממוצע, ובנהזוג מובטל כרגע.

הי, נשמע שאת מספיק סובלת בכדי לטפל בכל במהרה. אני יודעת שטיפול הוא יקר אך יש מסגרות זולות יותר ולא חייבים ללכת לטיפול פרטי. אפשר ללכת לקופת חולים, אפשר לפנות לשירות הפסיכולוגי החינוכי ואפשר לשירותי הייעוץ של האוניברסיטאות השונות. זה לא עניין של תירוץ, זה עניין של זכותך להרגיש טוב למען עצמך, וחובתך להרגיש טוב למען ילדייך ומשפחתך. אני בטוחה שהבדידות והמחשבות המטרידות יכולות להשתפר פלאים, ואולי יש עוד חלקים שלא כתבת עליהם - והכל יכול להרגיש הרבה יותר טוב אבל צריך לעשות מעשה ולבקש עזרה. המון הצלחה

תודה, ניסיתי ואני עדיין מנסה דרך קופ"ח בה אני חברה - ללא הצלחה - הם עסוקים וצריך לחכות עד שמישהו יתפנה. מיכיוון שאני גרה במקום די קטן למרות שאנחנו כביכול עיר אני לא הולכת על הכיוון של עו"ס אני גם מתוך המערכת (במקום מגורי) כך שאני מתבישת - למרות שאני לא מבינה למה אני נותנת לזה מישקל כ"כ רב, המחיר שאנחנו משלמים הוא יקר כ"כ , ועם כל הידיעה הלעשות את הצעד כ"כ קשה ואפילו מפחיד. וכן יש עוד הרבה דברים שהייתי רוצה לעלות ולגעת בם...אבל... תודה על ההתיחסות, הופתעתי מהתגובה המהירה. שוב תודה.קרל

קרל שלום, קיבלת תגובה תומכת וחמה מקלרי וכבר זכית במשהו עבור עצמך. רציתי להוסיף עוד נקודה: הרבה פעמים ההריון והולדת הילדים פותחים משהו בתוכינו: בהקשר של הקשר עם ההורים, אנחנו כילדים ונושאים אחרים שהיו סגורים שנים רבות ונפתחים (לא תמיד בזמן הכי מתאים בהיבט של שאר הלחצים בחיים). דבר נוסף: גם אני מעודד אותך להגיע לטיפול, דרך קופת חולים, שרותי בריאות הנפש במקום מגורייך, תחנות חינוכיות, שרות פסיכולוגי של האוניברסיטה הקרובה או לשנות את סדר העדיפויות, ולגשת לטיפול פרטי. אני מאמין שהרווח והרווחה הנפשיים הינם משהו ששווה להשקיע בו. איחולי הצלחה, גדעון