דיכאון

בחצי שנה האחרונה אני מנהלת קשר וירטואלי שעבר גם לטלפון עם גבר. הקשר הזה גרם לי בהתחלה להרבה אושר. לרגע לא חשבתי להעביר אותו לעולם האמיתי כי אני נשואה באושר ומעולם לא בגדתי בבעלי. הגבר ניסה כל הזמן להעביר את הקשר לעולם האמיתי וסיפר לי על חיי הנישואים שלו שעומדים כנראה לפני סיום. אני הבהרתי לו מהתחלה שמבחינתי אין שום סכוי להיפגש אי פעם. בתקופה האחרונה כבר לא נהנתי מהקשר בגלל הלחץ שלו להיפגש בעיקר אך גם בגלל שהכרתי בו צדדים שלא ממש אהבתי. ניסיתי להפסיק את הקשר אבל לא הצלחתי. אין לי ספק שהקשר הזה הוא סוג של התמכרות. ופשוט לא יכולתי להיגמל מהקשר הזה. בשבוע האחרון הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לשוחח איתו. והפסקתי לדבר איתו. גם לא כל כל מרגישה דחף ליצור איתו קשר . אבל להפתעתי אני מרגישה מאז סוג של מועקה נפשית שאולי אפילו אפשר להגדיר כדכאון. איבדתי את שמחת החיים, כל הזמן מרגישה כמו לפני בכי, ולא מרגישה רגועה גם כשעושה דברים שתמיד נהנתי מהם . רציתי לדעת האם יתכן שהתופעה הזו של הדיכאון נובעת מהפרידה(סוג של גמילה) אני בת 54, וחוששת אולי זו סתם התחלה של דיכאון.(אחד מתופעות גיל המעבר) אודה לך על תשובתך.

ענת שלום, בהחלט יכול להיות שהדיכאון או הדכדוך שאת מרגישה הוא בגלל אובדן הקשר הוירטואלי. (גם קשרים וירטואלים הינם קשרים ומספקים צרכים רגשיים). יתכן שכל הקשר הזה החל על רקע של חסך רגשי ו/או כניסתך אל גיל המעבר, זו הרי אינה תקופה פשוטה ומעוררת מחשבות סביב החיים, הזמן שעובר, הילדים שגדלו, הנשיות שמשתנה, הגוף שמשתנה). בתקופה כזו חיזור וגם חיזור וירטואלי יכול להחיות לעורר ולנחם וכשהוא מסתיים, הקשיים שהיו שם לפני כן חוזרים ומקשים. יתכן שתרצה לשוחח על כך עם איש מקצוע וגם זו אפשרות שניתן לשקול. בברכה, גדעון