פוחדת להשתגע

שלום, אני בת 18,כל חיי בעצם חייתי לבד,אבא שלי לא היה בסביבה מגיל מאוד קטן (6), ואמא שלי תמיד לא גלתה בי יותר מדי עניין (התעסקה בענייניה בעיקר) מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ילדה עצובה,לא מתחברת לאנשים ומתבודדת,וגרועה בלימודים. המצב שלי זה שאני פשוט פוחדת להשתגע,אני מנותקת מהמשפחה שלי,אבא שלי מגלה כלפי סימני שינאה,אמא שלי רבה איתי כל הזמן ועוזבת את הארץ כל פעם למספר חודשים ומשאירה אותי לבד. אין לי חברים בכלל,וקשה לי ליצור קשר עם אנשים. אני בן אדם עם היגיון בריא והרבה שכל,אבל יש לי מן חרדה כזאת שאני פשוט ישתגע יום אחד,ויפתח כל מני תסמינים של מחלות נפשיות קשות יותר מדיכאון עקב הדברים שאני עוברת והדרך שבה גדלתי. קראתי שהתסמינים של התרחקות חברתית,קשיים בלימודים,בהבעת רגשות,הם תסמיני הקדם של מחלות כמו סכיזופרניה,וכמובן שזאת מחלה תורשתית ואין לי את זה במשפחה בכלל,אבל אני עדיין מפחדת כי אני חווה את התסמינים האלה. אני לא רוצה לרדת יותר נמוך ממה שאני נמצאת עכשיו,אבל החיים כל הזמן מביאים אותי לזה,אני פוחדת שיום אחד אני יתעורר פשוט במוסד לחולי נפש או משהו. אין לי מוטיבציה לשום דבר,אני מרעיבה את עצמי,אני מרגישה מתה. אני לא רוצה להשתגע יותר מזה.

בוקר טוב לך, מצד אחד זה עצוב לקרוא את הדרך בה את מתארת את מצבך ואת רגשותייך הקשים, מצד שני יש תיקווה כי את מבינה שאת במצב לא טוב ואת לא רוצה להידרדר מתחת לזה. אני חושבת שזה זמן מושלם להתחיל טיפול פסיכולוגי גם בכדי לעבד את כל מה שעברת ועדיין עוברת, גם בכדי לא להיות לבד בתקופה הזו ושיהיה מישהו איתך וישמור עליך, וגם בכדי למנוע הדרדרות. שיהיו לך המון המון ימים טובים ובהצלחה.. קוקי

שלום לך, את מתארת בצורה מאוד כואבת וכנה את בדידותך ואת פחדייך. אך כמו שכתבה לך קוקי יש בכך גם תיקוה, מעצם היכרותך עם מצבך והכרתך בצורך לקבלת עזרה. אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. שם תוכלי ליצור לעצמך מקום לנפש, מקום לעבודה פנימית ואולי אף נחמה. מאחל לך תקווה והתחלות חדשות, גדעון