הריון ילדים חרדות - 2

שלום גדעון, תודה רבה על תשובתך אך לא ענית לי על מה שהכי בער לי. הייתי שמחה לדעתך (בתור פסיכולוג) האם יש בעיה מוסרית בעיניך שאדם ייכנס להריון כשיש לו מחלות כלשהן (נפשיות)? איפה עובר הגבול ומתי מומלץ וכדאי ומותר לאדם לעשות ילדים ומתי לא. קראתי פעם בספר "נפש לא שקטה" שרופא אחד אמר לרדפילד שהיא לא יכולה לעשות ילדים כי יש לה מאניה דיפרסיה והיא נעלבה מאוד. (בסופו של דבר באמת לא עשתה ילדים). אני מבינה את הפנייתך לטיפול וסביר להניח שעוד מעט ניאלץ להגיע לשם - אך לא על כך שאלתי באמת.. ראיתי בשבת תוכנית בערוץ 8 שנקראת "ההורים שלי משוגעים" - והראו אם שסבלה מדכאון וסכיזופרניה ורצתה למות והיא שמעה קול שאומר לה לקחת את ילדיה איתה. לאחר שהרגישה טוב יותר סיפרה זאת לילדיה - והם לקחו את זה לא ממש בקלות ואחת הבנות הגיעה לאישפוז עקב פציעה עצמית דכאונות וכו'. ושוב אני אעלה את אותה שאלה - היכן עובר הגבול? הרי אפשר לטפל במאניה דיפרסיה ודיכאונות אבל יש דברים שעוברים הלאה לילדים. פרוזאק לא מעלים דיכאונות וליתיום לא מעלים מאניות. מה אתה אומר? (השאלה היא ברמה הפילוסופית יותר כך שאתה יכול לענות מבלי שוב לשלוח אותי לטיפול..בבקשה.)

איילת שלום רב, זו אכן שאלה מוסרית , פילוסופית והיא חורגת מתחום הכשרתי כפסיכולוג קליני. במובן הזה תשובתי טובה כמו כל משתתף אחר בפורום. זה שהוכשרתי כפסיכולוג לא מקנה לי יתרון בשאלות של החיים. ובכל זאת: זו הרי שאלה של גנטיקה. מה הסיכוי הסטטיסטי שילדך יסבול ממחלת נפש? איני יודע , אך בודאי התשובה היא לא 100%. התיחסותך הרגשית לכך הינה כאילו הסיכוי הינו 100%. וזו כבר טעות קוגנטיבית, שיש לתת את הדעת עליה. לדעתי, זו זכותך להיות אמא !!!. זו חובתך לעשות זאת באופן האחראי ביותר: לקבל יעוץ גנטי, פסיכיאטרי , פסיכולוגי, כדי שתדעי שעשית כל מה שביכולתך כדי לקבל החלטה שקולה . לא את בחרת את מחלתך. זה נגזר עלייך . אך השאלה איך לחיות עם המחלה באופן הטוב ביותר ולהעניק מהטוב שבך, לך לבן זוגך ולילדיך היא היא השאלה הקיומית העומדת לפתחך. הרבה הצלחה, גדעון