התבגרות

בתי מתקרבת לגיל 9 ולומדת בכיתה ב'. מזה שנה התחילו אצלה סימני התבגרות חיצוניים, שיעור וניצני חזה... אנו מטופלים בצד הרפואי...לפני כחושד החלה לקבל זריקות לעצירת הגדילה. לעומת זאת בצד ההתנהגותי אני עומדת חסרת אונים מולה. החא מסתגרת בבית, נמנעת מלהיפגש עם חברות, מרבה באכילה ולא פעילה גופנית. ובעיקר מאד אגרסיבית בהתנהגותה כלפינו, היא מלחיצה את כל הבית ע"י רטינות, צעקות וחוסר שביעות רצון מכל דבר כמעט בעולם... השעות הקשות ביותר הן בבוקר, כשעליה להתלבש לקראת ביה"ס. למרות שהיא ילדה יפיפיה, היא מעריכה את עצמה כמכוערת ובעיקר לא שלמה עם גופה. היא עסוקה כל הזמן בהסתרת החזה. קניתי לה גוזונים אך היא מסרבת ללבוש אותם. בימים חמים היא מתעקשת לשים עליה סווצ'ר...קניתי לה גם עליוניות כאלו בלי שרוולים, ועדיין הכל מסובך...אני מוצאת את עצמי מדי בוקר במלחמה בלתי אפשרית ובלתי הגיונית עד לרגע שהיא עוזבת את הבית....מה עלי לעשות? אני לא יכולה לשתף פעולה עם הרגשתה כי בכך הצדיק את תחושתה...וכמובן לא יכולה לתת לה עצמאות בנושא...מפני שהמשמעות היא לאפשר לה לא ללכת לבית הספר, מעבר לזה שהיא כבר מסתגרת בבית אחרי שעות הלימודים. אשמח אם אוכל לקבל עצה...רוצה להחזיר את הימים השפויים לביתנו.... ליאה

ליאה שלום רב, בתך עוברת תקופה קשה וגם אתם בעקבותיה. היא נאלצת להתמודד עם התבגרות גופנית ומינית מוקדמת ומואצת לגילה. היא בודאי מרגישה שגופה בוגד בה,ושהיא שונה וחריגה יחסית לחברותיה ובנות גילה. בהתנהגותה היא מנסה להתמודד עם השינויים שהיא עוברת: הכחשת השינויים (כמו הסתרת החזה, אי לבישת גוזונים) והתנהגות המנעותית כמו להסתגר בבית. היא אולי מתקשה לבטא במילים את תחושותיה ורגשותיה ודבר זה מקשה עליה עוד יותר. לדעתי , עליכם להבין את התנהגותה כביטוי של מצוקותיה. ולהקדיש את מירב החשיבה וההתיחסות אל המצוקות עצמן. לדבר איתה על תחושותיה וחששותיה ולתת לגיטימציה לקושי בתקופה זו. עם זאת לנסות לתת פרופורציות יותר סבירות לשינויים שהיא עוברת ולנסות לחשוב יחד איתה מה יכול לעזור לה בנתיים בתקופה זו. יתכן שיהיה לכם טוב להתייעץ עם פסיכולוגית ילדים אשר תסייע לכם בתקופה זו. אולי גם הבת תרגיש בנוח לשוחח עם אותה פסיכולוגית על קשייה . יתכן גם שהרופא המטפל בביתכם עובד עם פסיכולוגית מייעצת, שכן מקרים כאלו מלווים לעיתים קרובות בקשיים התנהגותיים ורגשיים אצל הילדים , שכאמור עוברים תקופה לא קלה. בהצלחה , גדעון