התקף דיכאון

בת דודתי (בתחילת שנות ה-20 של חייה) מטופלת מזה מספר שנים בתרופות נגד דכאון. באחרונה היא החליטה להפסיק ליטול אותן (על דעת עצמה), אולם בשבוע האחרון היא חזרה למצב דכאוני , והחלה לקחת תרופת הרגעה מדי יום. כיצד ניתן לסמוך עליה שתנהג באחריות ולא תזניח את המצב, היא כבר אינה ילדה. וכרגע כנראה בהשפעת הדיכאון לא ניתן לשוחח עימה. האם כדאי שתחזור לקחת מדי יום את התרופה שבה טופלה (האם יש סיבה לשקול החלפה של התרופה)? תודה מראש.

איילת, בכל מקרה רצוי שבת-דודתך תחזור לפסיכיאטר שנתן לה את התרופות מלכתחילה. אסור להפסיק ליטול תרופות בלי אישור, ואם התרופה לא מתאימה וצריך לשקול החלפה, אז רק פסיכיאטר יכול לעשות זאת. הבעיה הכי גדולה של תרופות הרגעה היא שהן ממכרות, ושהגוף מתרגל למינון מסוים ואז צריך להעלות אותו שוב ושוב, כך שזה יכול להיות פתרון זמני, אבל לא קבוע לטיפול בדכאון. ס.מ.

הי איילת, כדאי להסביר לה בצורה הגיונית שיש סיבה למה פסיכיאטרים ופסיכולוגים למדו כל כך הרבה שנים - וזה בכדי לדעת איך לטפל בנו, ולכן עלינו להיעזר בהם ולא לקחת אחריות על דברים שאנחנו לא יודעים את תוצאותיהם. גם אני ניסיתי את מה שהיא עשתה - ותשובת הפסיכולוג החכם שלי הייתה - מתי בדיוק סיימת בפקולטה לרפואה לימודים - מה שעושה אותך מבינה מה את עושה? וזה איפס אותי. את צריכה להסביר לה שבמצבים כאלו השיפוט שלנו לא משהו וכדאי להיעזר בטיפול משום בשביל זה הוא קיים. בהצלחה...

איילת שלום, בהמשך לתשובותיהם של ס.מ. ושל קוקי - אני סבור שעל בת דודתך לחזור לרופא המטפל, לתאר לו את מצבה והוא זה שמוסמך להחליט לגבי שינוי תרופתי או שינוי במינון. זה אכן לא פשוט ואפילו מתסכל ומדכא שהתרופות לא עושות את העבודה ואולי זה מה שהביא את בת דודתך להפסיק את התרופות. האם היא שקלה לשלב פסיכותרפיה יחד עם הטיפול התרופתי? גם על כך ניתן להתייעץ עם הפסיכיאטר. בהצלחה, גדעון