קנאת אח חדש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ! ילדתי את בני השני לפני שבועיים. בני הבכור בן שנה ו - 9 חודשים, פיקח להפליא. מדבר יפה , שר ובעיקר ילד מלא חיים. ביומיים האחרונים אנו חשים כי החל לגמגם. אני לא יודעת אם ממש מדובר בגימגום , אבל הוא נתקע עם מילים וזה ממש מדאיג אותנו. אין לי ספק שהוא עובר "טראומה" כלשהיא , אנו רואים זאת בהתנהגותו הכללית : הוא החל להשכב על הריצפה ומידי פעם גם לדפוק את ראשו בריצפה. אשמח לקבל את יעוצך ואיך מתמודדים עם המצב החדש??
שלום רותם, ראשית אני רוצה לאחל לכם מזל-טוב, והצלחה בהתמודדות העומדת בפניכם. לידת אח היא אמנם חוויה מורכבת, אך רובנו עוברים אותה בשלום... נראה לי חשוב שתכירו בכך שגם חייו של הבן הבכור עוברים שינויים דרמטיים, ושבשלב זה הוא כנראה חווה אי יציבות ומתח. הכרה בכך שהוא אינו אמור או "חייב" להיות מאושר ורגוע, יכולה לאפשר לו הקלה ראשונית. מעבר לכך, כדאי להסביר לו את השינויים המתחוללים בבית (למשל, להסביר מדוע אמא יותר עסוקה עכשיו, לתת לו תפקיד קטן בטיפול באחיו, להראות לו תהליכים שונים של טיפול בתינוק וכן הלאה). הסבירו שוב ושוב, כדי שבנכם יכיר ויבין את המציאות החדשה. ניתן להיעזר בספרים המתארים כניסה של אח חדש למשפחה, וכמובן שאפשר לספר לו על ניסיונכם עם האחים שלכם... באופן כללי, הסימנים שתיארת אינם מדאיגים במיוחד (גמגום למשל הוא לעיתים קרובות שלב טבעי ברכישת השפה), ורק אם יימשכו זמן רב כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או פסיכולוג המתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית. בהצלחה (והנאה...) אורנה
נשאלת השאלה מתי כל זה אמור לעבור??? אני מניחה שמדובר בתקופה אבל אנחנו צריכים לשים לב מתי היא עוברת ומתי הנהגותו אמורה לחזור להיות כפי שהייתה... או שמא הוא יזדקק לטיפול ...