דכאון

שלום אני בחורה צעירה בתחילת שנות העשרים .. השאלה שלי קצת מתוסבכת אני מרגישה הרבה פעמים מין תחושת ריקנות כזאת שקשה לי להסביר ויש ימים שפתאם פשוט אני בוכה בלי סיבה ממש מיוחדת ( אבל יש לציין שעברתי טראומות בחיים מנסיבות משפחתיות) אני בחורה שכן עושה עם עצמה דברים אבל בכל זאת תמיד יש לי מין הרגשה כזאת דכאונית שגם עם חברות המעטות שיש לי אני לא ממש מדברת על זה כל אחת והצרות שלה .. ואנשים שמתי לב מתחברים אליך רק שאתה שמח וטוב לבב אבל בחיים זה לא תמיד ככה .. אני די לא יודעת מה לעשות אני מרגישה לפעמים קצת חולת נפש..אני יודעת שלכל אחד יש ימים כאלה אבל אצלי זה נמשך פשוט יותר מדי.. ואני די מתרחקת מאנשים שזה קורה לי.. וזה נורא מציק לי אבל אני לא יודעת איך לצאת זה..

שלום אחת, את מתארת חוויה פנימית מכאיבה, ואני חושבת שכדאי לטפל בזה. מה דעתך בנוגע לפנייה לפסיכולוג עמו תוכלי לדבר על רגשותייך באופן מעמיק? זה יכול לעזור... אורנה