משבר בזוגיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/03/2005 | 23:34 | מאת: יעלי

שלום רב, אני נשואה מזה 3 שנים, ועדיין לא הצלחתי לבסס את הזוגיות עם בעלי . אני מרגישה כי אין ביננו מחנה משותף, לא הבנה, תמיכה ואף לא סיפוק פיזי. אני מרגישה שבעלי אדיש כלפי לא נותן מילה טובה או מחמאה או אפילו נשיקה. ילדתי לפני מס' ימים, (הריון ראשון) במהלך ההריון ובימים אלו אני זקוקה לעזרה נפשית וכמובן פיזית, ולא מקבלת אותה מבעלי . כשביקשתי ממנו לפני מס' ימים עזרה בלהוציא את העגלה לחצר (יש לנו מדרגות וכלב) הוא סרב לעזור לי והסיבה היתה שאני צריכה ללמוד להסתדר לבד כי יהו מצבים שהוא לא יהיה בבית, הוא כל הזמן אומר שאני מתפנקת. במהלך ההריון עבדתי בפעוטון עבודה שמצריכה כוח פיזי (להרים תינוקות השוקלים מעל 12 קילו להאכיל להחליף טיטולים וכו'), הייתי עובדת 8 שעות ביום, חוזרת וממשיכה בסידורי הבית. ובמקום תמיכה ודאגה כמו שקיבלתי ממשפחתי הייתי מקבלת מילות גנאי מבעלי . כבר הגעתי למצב שאני לא יודעת אם כבר נשאר לי רגש כלפיו, עם לא בני הייתי נפרדת ממנו. לפני יומיים בכה בני במיטה ולא הרמתי אותו כיוון שלא רציתי שיתרגל לידיים בעלי חזר הביתה ואמר שאני לא אם טובה כמו שאני לא אישה טובה.ימי שישי אני זקוקה לעזרה בסידור הבית , הוא עושה חצי עבודה והולך לכדורגל ואני נשארת לנקות גם אחרי כניסת שבת היו ימים שלא הסכמתי שילך לשחק והוא פשוט לעג לי ויצא החוצה. אני רוצה לשפר את היחסים ביננו אבל לא יודעת איך לגרום לו להבין שהוא צריך לשנות את גישתו כלפי. אנא עזור לי.

לקריאה נוספת והעמקה
08/03/2005 | 12:32 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום יעלי, הודעתך מעבירה תחושה חזקה של ניכור ואי הבנה ביניכם, ואני מבינה שאת חוווה תחושות אלה כבר זמן רב. את מרגישה לא מוערכת ולא אהובה, ועל רקע זה ההתמודדויות הראשונות לאחר הלידה הינן קשות ביותר. עם זאת, את נשמעת מלאת רצון טוב לשפר את היחסים הזוגיים, וואני מניחה שזה קשור לתחושה שיש לכם אפשרות להיות זוג קרוב ותומך יותר. אני חושבת שכדאי להתחיל לדבר על טיפול זוגי, שבו תוכלו להבין ובהדרגה לשנות את המעגלים השליליים הנוצרים בינכם. נסי להעלות את הנושא בכנות ובפתיחות, תוך הבעת הבנה שיש דברים שפוגעים ומכאיבים לשניכם, וכדאי לטפל בהם. אני מאחלת לכם הצלחה רבה, אורנה

11/03/2005 | 12:44 | מאת: דורש

יעלי- עלייך ליצור מאזן אימה שיבטל את גישתו של בן זוגך בדבר היותך מובנת מאליה. נראה כי חרדת נטישה באופן שתבהיר לבעלך כי הדרך שבה נוהג עימך כרגע פוגעת בך ומכאיבה לך מאד כמו גם בילדכם המשותף,בדרך עקיפה,תעורר אותו מהתרדמת בה לוקה בכל הנוגע למתן עזרה רגשית,נפשית,מנטלית,פיסית ואחרת לה התחיב ואשר צריכה להיות ברורה מאליה במסגרת הזוגיות . אני מציע שתפני לעזרה טיפולית אשר תעזור לך לבנות מידרג צרכים ועדיפויות בדרך שתשרת אותך ואת צרכייך המגוונים כמו גם של ילדך.במידה ובעלך לא יסכים לפנות עימך מחשש כי הטיפול יביא לשינוי שיאלץ אותו לשנות גישתו לגמרי..אני מציע שתלכי לבד משתי סיבות. האחת-הטיפול לבד יאפשר לך לקבל את תשומת הלב לה את זקוקה,יטפל בדימוי העצמי הנמוך ויאפשר חלך לרכוש כלים שיעזרו לך לעמוד על זכויותייך מבלי החשש כי הקשר שלך עם בעלך יפגע.בכך שינוי אצלך יגרום שינוי גם בנוגע למערכת הזוגית ויאלץ את בן זוגך להתארגן מחודש לחוקי משחק שונים. שנית-יתכן כי בעלך ירגיש בשינוי החל בך ובעמדה הנחרצת שלך לישנוי בעצם הפנייה וירגיש מאוים מכך.בדרך זאת או שיפנה יחד איתך כדי להציג את עמדתו או שיבין היטב כי את אינך מרוצה מהמצב כמו שהוא ואף נחושה לשנותו. עשי זאת מיד-ויפה שעה אחת קודם.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית