פוסט-טראומה או פשוט דיכאון?!

כמה שדיכאון יכול להיות פשוט, כמובן. התחלתי טיפול זה לא מכבר, ובפגישות האחרונות המטפלת שלי לא מפסיקה לשאול אותי שאלות שמרמזות על חשד לפגיעה מינית בילדות, פוסט-טראומה וכו'. מעבר לכך שזה די מרגיז אותי (אין לי כל זכרונות כאלו ושום רצון שיהיו), זה מבלבל אותי מאוד.. איך מנסים להראות טראומה ללא הטראומה? דיכאון עמוק לא חייב להיות קשור לטראומה, או שמא כן?! איך מבחינים בין סוגי הדיכאון השונים? איך מאבחנים מטופל? אני בפורום (ובטיפול) הנכון או שפסיכיאטריה היא התשובה? ולמה, למה אכילת תרד לא באמת נותנת יותר כוח (לחיות) כפי שהובטח לנו כשהיינו קטנים??!!! תודה מראש מבולבלת ומותשת עד אימה.. (פופאי, הצילו!)

בוקר טוב לך, הלוואי שתרד היה עוזר כמו שאומרים.. והלוואי שהיה איזה שוקולד קסם שמעביר דיכאון - אבל עד שימצאו אותו - את בטיפול, אז את עושה את מה שלעולם יש להציע בינתיים.. יש כל מיני סוגי דיכאון כמובן ולא כולם קשורים בפוסט טראומה כמובן. מתוך נסיון בתור מטופלת, כדאי מאוד להעלות את כל מה שאת שואלת ואומרת כאן בטיפול. המטפלת יכולה להתמודד עם כל מה שתגידי, גם אם זה יהיה: "מרגיז אותי שאת רומזת לטראומה וזה מבלבל אותי מאוד", כך לפחות יהיה ניתן לפתוח דיאלוג בנושא שיכול להוביל הלאה ותוכלי להבין ממנה מה היא עושה ולא רק להתבלבל.. והנה לך לינק למאמר של ד"ר אורן קפלן על דיכאון, סוגי דיכאון, טיפולים וכו'. http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm שיהיה לך שבוע רגוע ושמח

שלום למבולבלת המותשת, ראשית אני רוצה להבהיר כמה נקודות לגבי אבחנה של דיכאון. המאפיין העיקרי של דיכאון הוא ירידה ניכרת במצב הרוח, בפעילות, בהנאה ובאנרגיה, הנמשכת שבועיים לפחות. התקף דיכאוני יכול להגיע לדרגות חומרה שונות, הניתנות לאבחון בריאיון קליני עם איש מקצוע בתחום הפסיכיאטריה או הפסיכולוגיה הקלינית. אירועים טראומטיים אינם חלק אינטגרלי מאבחנה של דיכאון, אף שסביר כי הימצאותם תעורר מצבי חרדה וירידה במצב הרוח. אינני יכולה לדעת מה כיוון את המטפלת שלך לעסוק בנושא של פגיעה מינית, אך חשוב ביותר שתשוחחי איתה על תחושותייך. לגבי טיפול תרופתי, בהחלט מומלץ להתייעץ לגבי שילוב של טיפול תרופתי נוגד דיכאון ופסיכותרפיה. ולגבי התרד...אני מצטרפת לצערך... חזקי ואמצי, אורנה