למה...??

שלום רב, רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי. איך ייתכן ש"פתאום" יחסר סרוטונין במוח (ברור לי שזה לא "פתאום" אלא תהליך, אבל מה גורם לכך?) איך ייתכן שיהיו נערים מתבגרים שיעברו משבר קשה ויהיו כאלה שייתבגרו ללא שום משברים (הכוונה למשבר נפשי רציני). איך ייתכן שיהיו נשים אחרי לידה שכן יעברו משבר נפשי ויהיו כאלו שלא? ונחזור לשאלתי הראשונה, למה יש אנשים שבתקופות מסויימות רמת הסרוטונין במוחם יורדת? האם יש לכך גם הסבר פסיכולוגי? ונחזור לשאלתי השניה, למה (מעבר לעניין עם הסרוטונין) יהיו כאלה שיאבדו את הבטחון העצמי (בהנחה שסביבתם היתה ונשארה תומכת), ויחלו במחלות נפשיות כמו בולימיה ואנורקסיה, כאשר ידוע שהיו ילדים מדהימים, אהובים, ו"כמו כולם"? כל העניין הזה לא ברור לי... מאמר או תשובה בנושא יתקבלו בברכה.

שלום שקרצי, שאלתך מתייחסת להבדלים בין-אישיים: יש כאלה שעוברים את גיל ההתבגרות בקלות ויש כאלה שנמצאים בעימות אינסופי עם סביבתם, יש כאלה שמפתחים הפרעות חרדה ויש כאלה שלא... הסיבות לכך מורכבות ביותר, וכוללות השפעה משולבת של תורשה (הגנטיקה שלנו) וסביבה (בני משפחה, מסגרות חברתיות וחינוכיות וכו'). מאחר והסיבות כל-כך מורכבות, לא תמיד ניתן לתת תשובות מדוייקות לשאלות מסוג זה. למשל, יתכן שאדם אשר רמת הסרוטונין במוחו נמוכה יחסית, היה בעל פגיעות גנטית למצב זה (תורשה), ופגיעות זו באה לידי ביטוי רק לאחר שעבר משבר מסויים (נגיד - לחיות בסביבה מאוד מלחיצה). אני מקווה שזה עוזר לך להבין את המורכבות, אורנה

כן אבל האם יש סיבה אחרת שרמת הסרוטונין במוח תרד מלבד הסברים פיזיולוגיים? ומה עם השאלות על הנשים אחרי לידה?