נמאס לי!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/02/2005 | 17:15 | מאת: רפי

שלום!אני מקווה שהגעתי למקום הנכון. אז ככה אני בן 25 אדם רגיל לגמרי עם חיים טובים משפחה טובה והכול מסודר וגם מתחתן בקרוב! לפני כמה חודשים פתאום הופיעו אצלי דפיקות לב ו חולשה,אני נבהלתי ועד שסיימתי את כל הבדיקות(לב,דם,בלוטה,שרירים,עצבים ועוד המון)עבר הרבה זמן,הייתי אצל הרבה רופאים ורובם היבחנו אצלי חרדה. שתיתי קלונקס שבוע וזה באמת עזר אבל אני לא מתכוון לקחת אותו שוב כי פעם הייתה לי פציעה בכליה לכן תרופות שלא חובה אני לא לוקח. והבעיה הנוכחית שלי היא ככה:אני כנראה היפוכונדר, אני בוחן כל יום את הגוף וכל דבר קטנטן ולא מציאותי גורר אצלי בהלה נוראית ועד כדי הליכה לרופה ומן הסתאם אומר שזה כלום ,אני גם מסתכל הרבה בתמונות שלי מהעבר כדי להשוות כל מני דברים לדוגמא שהעצם הזאת הייתה בגודל הזה גם לפני שנתיים וכו',יש לציין שהפכתי לכזה רק אחרי הסיפור הזה עם הבדיקות. בנוסף לזה יש לי שתי סבתא בגיל מבוגר שכרגע לא מרגישה טוב אבל כנראה אין לה משהו חריף במיוחד(יש לה לחץ דם)וגם היא חיה בין מאניה לדיפרסיה ועליי זה נורא משפיע! היא אומרת שהיא מרגישה טוב יותר אז אני מרגיש הקלה וחוזר להיפוכונדריה שלי:) אם היא מרגישה פחות טוב אני מרגיש לחוץ,וזה לא רק היא ,אני פשוט מקבל את הסביבה מאוד קרוב ללב ואני רוב היום מרגיש לחץ כבד!זה מטבתה בנשימה קשה וחוסר שקט נפשי! אגב לגבי סבתא לדעתי אני כמעט בטוח שאני לוקח את זה קשה מדי! תתנו לי בבקשה עצה או דרך לחזור לחיים נורמלים ולהגן על עצמי מהסביבה ומעצמי כי אני מרגיש שזה פוגע בבריאות ואורך החיים ,אני לא הילך לפסיכיאטר ולא יקח כדורים כי אני יודע שיש לי מספיק כוחות להתגבר על זה אני רק צריך הכוונה! איך אני יושפע פחות מהסביבה ויחיה חיים שלווים? PLEASE תודה רבה על תשומת הלב ועצם זה שכתבתי את זה זה כבר עזר לי:)

לקריאה נוספת והעמקה
11/02/2005 | 21:54 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום רפי, ממה שכתבת בהודעה נשמע שמה שחווית לפני כמה חודשים יכול להיות מה שמכונה "התקפת פניקה". מבחינה סטטיסטית הרבה מאוד אנשים חווים התקפת פניקה, בדרגות חומרה שונות, לפחות פעם אחת בחיים. זו אכן חוויה לא נעימה ומאוד מערערת ומפחידה. היא פעמים רבות מלווה בתחושה של אובדן שליטה (על הגוף או על החיים). יש כל מיני תיאוריות לגבי מדוע זה קורה (חלקן גישות דינמיות שמדברות על תגובה למתח נפשי מסויים, שיכול להיות אפילו לא מודע, חלקן ביולוגיות, וחלקן קוגניטביות שמדברות על ההקשבה שלנו לתהליכים גופניים). פעמים לא מעטות התקפת הפניקה גוררת אחריה אוסף של התנהגויות ורגשות שבעצם קשורים לחרדה מפני התקף נוסף, והניסיון להימנע ממנה. נראה לי כי רצוי שתפנה לעזרה מקצועית כדי להתמודד עם כך - הכוונה היא לפסיכיאטר או מטפלים שמתמחים בהפרעות חרדה (מטפלים התנהגותיים-קוגניטיביים). אני רוצה לציין כי פנייה לפסיכיאטר או לפסיכולוג איננה מחייבת בהכרח טיפול תרופתי. ישנן טכניקות טיפוליות לא תרופתיות שיכולות לעזור לך להתמודד עם זה, אם כי ברוב המקרים התוצאות הטובות ביותר מושגות בשילוב של תרופות וטיפול פסיכולוגי. בהצלחה אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית