טיפול זוגי

אורנה שלום לפני כחצי שנה התחלתי טיפול זוגי עם אשתי. הטיפול באמת עזר מאד לזוגיות בינינו אבל הכניס אותי לסרטים קשים לגבי עצמי. אני מאוד לחוץ לפני הפגישות עד כדי בחילות כל הדרך לשם. ולאחר הפגישות אני נכנס לדכאונות. אני מאד לא רוצה ללכת לשם אבל בת זוגתי טוענת (ובצדק...) שזה הכרחי לזוגיות שלנו. אני רוצה לציין שגם כשהלכתי בעבר לפסיכולוג, נכנסתי לסרטים דומים ולכן ברחתי משם תוך מספר פגישות. אני אדם שמאד קנאי לפרטיות שלו וחשיפה מסוג זה גורמת לי למבוכה ופגיעות רבה. אני לא מצליח להפתח בטיפול ופיתחתי המון רגשות כעס ושנאה כלפי המטפל (שלא באשמתו).אני מרגיש לכוד משום שהנישואים שלי מאוד חשובים לי ומבחינת אשתי מותנים בטיפול אך החיים שלי נהפכו לגיהנום מאז. מה לעשות??

שלום שמעון, הדבר שנראה לי הכי יעיל במצב הזה הוא בעצם לדבר על הרגשות שלך עם הפסיכולוג שלך ושל אישתך. ייתכן כי יעזור לך לקבוע איתו פגישה אחת לבד (אולי זה יגרום לך להרגיש יותר בנוח). אני מבינה שאתה מרגיש שהטיפול הזוגי עוזר לך ולאשתך (אני מקווה שזו אכן תחושתך האישית ולא רק הד לתחושה של אישתך). יכולות להיות סיבות רבות לתחושת האי נוחות שלך, שחלקן יכולות להיות כלליות וקשורות לחיים שלך וחלקן אולי ספציפיות לסיטואציה, אבל בכל קרה, לא ניתן לתת תשובה אחראית על כך במדיום הזה. הבעיה היא שהדרך לברר את החרדה שטיפול מעורר בך היא, באופן אירוני, דרך טיפול. אך שוב, אני חייבת לציין כי זה חשוב מאוד שתדבר על התחושות האלה (בין אם בטיפול פרטני או בטיפול הזוגי). השיחה על החששות הרבה פעמים עוזרת להפיג אותם. מעבר לזה, יש משהו מעגלי בחרדה. היות ומשהו בטיפול גורם לך לחרדה, אחר כך יתכן שכבר החרדה הזו מעוררת חרדה, ואז כמו בכדור שלג מתגלגל, יש חרדה הולכת ומתגברת. כך שאולי העצה שאני יכולה לתת לך היא לנסות ולדבר על זה בטיפול ואולי גם עם אישתך, ולנסות לברר מה המקור של החרדה, והאם ניתן לעזור לך (בשינוי של הטיפול או כל דרך אחרת שתגרום לך להרגיש יותר בנוח). בהצלחה אורנה