דכאון מתמשך

שלום רב, מעולם לא נכנסתי לפורום מסוג זה , ולכן איני יודעת אם אני מפנה שאלה שממש ניתן לענות עליה בפורום אבל אני מנסה.. אני בת 27 עם רקע עשיר לחיי יחסית עברתי התעללות מינית בהיותי בת 5 על ידי בן דודי והתעללות נפשית מתמשכת על ידי אחי, אני באה מבית עם גילוי עריות (אימי עברה) ואנחנו ילדים מאומצים. אלו הם עיקרי הדברים התחלתי טיפול לאחר שעברתי התמוטטות והתקפי חרדה קשים. כל חיי הייתי חזקה מאוד ועוגן להורי ולמשפחתי ומעולם לא ייחסתי חשיבות לנגיעות של בן דודי עד ההתמוטטות תמיד ראיתי עצמי כאדם חזק וכעת אני מרגישה שברירית וחלשה, בוכה מכל דבר , לארוצה להיות בחברת אנשים , חברי ובעלי לעתיד אינם מבינים מה קורה מה שמקשה עלי עוד יותר ואיני יודעת איך לצאת מהלופ שנכנסתי אליו המחשבות הרעות והבכי אני כל הזמן חושבת על סוף.. החלתי לקחת מזה חצי שנה כדורים מפסיכיאטר שבהתחלה היו בסדר וועכשיו אני חא יודעת איך להפטר מהתלות הנוראית הזו. יש לי 2 שאלות: 1. האם טיפול הומופטי הוא תחליף הולם ויעיל לכדורים? 2. האם ישנם אנשים שפשוט נשארים מדוכאים ורואים שחורות מעצם המבנה הנפשי שלהם או שניתן לטפל? אני בטיפול אצל פסיכו' מצוינת ועדיין לא מצליחה להתגבר? תודה מראש

חגה שלום עברת היסטוריה קשה ביותר ואם זה היה עובר ללא כל השפעה זה היה די מפתיע. טוב שפנית לטיפול פסיכולוגי ואני חושב שבהחלט אפשר להיעזר גם בתרופות במידת הצורך. את צריכה להיות סבלנית ולהבין שתהליך הרסני מאוד שעברת בילדותך לקח שנים ואי אפשר לשקם את זה במהירות. הדיכאון הוא חלק טבעי של מה שקורה. יש לך את כל הסיבות הטובות להיות בדיכאון, אבל יש אפשרות לצאת מהמצב הזה ולשקם את חייך. טיפול פסיכולוגי וקשר טוב עם הפסיכולוגית הם בסיס מאוד טוב כדי ליצור את התהליך הזה. אני מציע להפנות כל שאלה לגבי שילוב רכיבים נוספים לטיפול הפסיכולוגי, כולל תרופות אלטרנטיביות וכו'. אין טעם לקבל החלטות מחוץ למסגרת הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן