שאלה לרוית

רוית שלום. קראתי את תשובותייך להורים בנושאים שונים הקשורים לילדים קטנים. אהבתי את האופן האנושי בו את עונה. החלטתי לנסות גם, למרות שאני אדם מאוד סגור ופרטי. אני אמא לתינוק בן שנה ו-8 חודשים. לפני כ-3 שבועות החלטתי לעזוב את בעלי לאחר ניכור מתמשך בינינו ולאחר שחשתי כי כלום כבר לא יעזור להחיות את יחסינו. הודעתי על כך לבעלי, מצאתי דירה באותה הסביבה- ועברתי לגור שם ביחד עם בני. בהתחלה הכל היה בסדר, אבל כעבור כשבוע- הוא התחיל להיות חסר שקט, אלים, אינו יושב לאכול כקודם ומתעורר הרבה בלילה. האם יש לך פתרון עבורנו? (אני יודעת שאין קסמים- אבל אולי בכל זאת?). תודה. נועה.

נועה שלום. תודה על הדברים שכתבת. לגבי בעייתך: לפעמים אנחנו אכן מקווים לקסמים, לכך שהבעיות יפתרו מאליהן, שיימחקו פתאום- אך בחיים אין זה כך. נדרשת עבודה ולקיחת אחריות על הבחירות שלנו. הדבר לוקח זמן וכרוך בהשקעה. ממעט הפרטים שתארת אני מבינה כי הפרידה אינה פשוטה לא לך ובטח שלא לבנך. פרידות הינן נושא מורכב המכיל בתוכו הרבה כאב,כעס, פחד וכד'. פרידה פירושה גם התחלה חדשה- וגם התחלות ושינויים הינם נןשא מורכב המעורר רגשות שונים. בנך מגיב לכל זה בדרך בה תינוקות מגיבים. הוא עדיין אינו יכול לתאר במילים את תחושותיו ורגשותיו- ולכן הוא עושה זאת בהתנהגות. חשוב שתביני את רגשותיו ותחושותיו מצד אחד- ומן הצד השני תקפידי על יצירת מציאות בטוחה עד כמה שניתן עבורכם: הקפידי על סדר יום, על גבולות, על מנת להקטין את חוסר הוודאות בחייכם. במקביל דברי איתו בפשטות. הסבירי לו את מה שקורה, דברי איתו על הגעגועים לדפוס הקודם, לאבא, למשפחה כפי שהכיר אותה. נסי גם לשתף את אביו בכך. אני מקווה שעזרתי " על קצה המזלג". במידה וזה לא מספיק- חזרי אלינו וננסה לחשוב ביחד על דרכים נוספות. בהצלחה. רוית.