מבחנים

שלום, בתי בכתה ג'. ילדה פקחית ונבונה. יש לה בעיה, היא לא יודעת ללמוד למבחנים. נתתי לה את הכלים לימדתי אותה איך להתכונן אך כשאני שואלת אותה שואלת מסתבר שהיא לא ממש יודעת הכל. יוצא מזה שאני קוראת את כל החומר לבחינה ומכינה לה מבחן וכך היא בעצם יודעת את התשובות. הציונים שלה עומדים על 90-100 . השאלה מה יקרה ברגע שאפסיק לעזור לה להתכונן? אני לא רוצה לקלקל לה את התעודה (מה גם שנראה לי שהציונים חשובים לי יותר מאשר לה) במבחנים בחשבון (שאין ממש מה להתכונן) היא כמעט תמיד מקבלת 100. אנא עזור לי לעזור לה, השאלה שלי האם הבעיה נובעת מעצלנות??? או שבאמת יש בעיה?

מהתיאור שלך באמת לא ברור איפה הבעייה ומה הבעייה. נשמע לי שאת עצמך לא כל כך יודעת איפה עובר הגבול בינך לבין ביתך (למי הציונים חשובים, של מי המוטיבציה להתכונן למבחן) וגם נשמע שלא ברור לך אם בתך "עצלנית", או שיש לה בעיית למידה כלשהי שמצריכה התמודדות (כמו לימוד שיטות קצת אחרות, וכו') או שהיא באמת זקוקה לעזרה שלך עד שתדע לעשות את מה שאת עוזרת לה בו לבד. אז השאלה היא לא איך בתך תדע להתכונן לבד לבחינות, אלא איך מבהירים את המצב ובעיקר איך לא לוקחים את המצב כמות שהוא כיום (מצב די טוב! בתך יחד עם הכיתה בחומר, מצליחה בבחינות, ונעזרת בך - שלושה דברים שאין בהם שום דבר רע) והופכים אותו למצב בעייתי שבו יש כעסים, מתחים, אכזבות, וכיו"ב. אולי את צריכה למצוא את שביל הזהב בין לעזור לה, לבין לתת לה להתמודד לבד עם המשימות, גם אם זה אומר לא תמיד להיות הכי מצליחה, עם הציונים הכי גבוהים. בסופו של דבר, את רוצה שבתך תהיה עצמאית ומסוגלת, ואני מניחה שאת רוצה שללמוד יהיה משהו שהיא תעשה מתוך רצון, עניין, ולשם סיפוק - אז אולי שווה לא להתרגש מציון 80, לקבל אותו כמו שמקבלים 90? הרי אי אפשר בחיים תמיד להצליח, לא?

רונית שלום לילדה שמוציאה ציונים כאלה בבחינות אין כל בעיה. את צריכה לקבל הדרכה כיצד לשים גבול גם לעצמך במידת הנתינה ובמקביל במידת הלחץ שאת יוצרת. היא בסך הכל בכיתה ג' וזה טבעי שיהיו לה עדיין קשיים בלמידה אפקטיבית. עדיף שתקבל ציונים קצת יותר נמוכים אבל תלמד ללמוד לבד. אם תשבי לידה תמיד זה לא יווצר. אולי תוכלי לקבל עצות מהמורה ומהיועצת של בית הספר שמכירות את הילדה מקרוב גם בכיתה. בברכה ד"ר אורן קפלן