בעיות חברתיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לילה טוב, יש לי בעיה אישית/חברתית מורכבת. איני יודעת איך ליצור כימיה ותקשורת בין אישית בסביבת עבודה ולשפר את מצבי אישי, התנהגותית, חברתית ותקשורתית, אין לי חברים ו/או חברות בנות גילי, אני סובלת מתחושות ריקנות, איני מצליחה ליצור כימיה וחן אני בת 53, סבתא, נשואה לא באושר. סובלת מבטחון עצמי ירוד, השפה שלי מאוד רדודה ופשוטה, למרות שאני קוראת עיתונים ושומעת חדשות איני מצליחה להרכיב שני משפטים רצופים ומעניינים. מאוד מתסכל, מביך, מביש, המוראל שלי על "הרצפה", ואז אני נחבאת בפינה. אנא עזור לי לשפר את הדימוי עצמי שלי. הנושא רודף אותי מאז שאני מכירה את עצמי, לא נותן לי מנוחה וכל היום אני טרודה במחשבות ובהרהורים למה זה קורה לי, האם יש טיפול רפואי ו/או תרופה להפוך אותי למקובלת ורצויה בחברה.ד"ר, שוב אני חוזרת על משאלתי איך פותרים את הבעיה הנוראית אני זקוקה לאנושות במיוחד בסביבת עבודה. תאר לך ד"ר אני עובדת בשתי משרות כמזכירה אין לי שום שיחה עניינית עם המעבידים ו/ או העובדים, אין לי חוש הומור ואני מוצאת את עצמי בוחנת את אנשים איך מדברים שוטף ברצף ללא שגיאות בהגיית המילים, אני ממש מקנאה ואני מנסה ולא מצליחה איך אפשר לשפר את הליקויים האישיים שהם חלק בלתי נפרד ממני,נמאס לי להיות דחויה ולא מקובלת. בקיצור אנא תן לי טיפים או כיוון או הפניה לספרות מקצועית במטרה לשפר הדימוי עצמי ולהעלות את המוראל ולהיות אהובה בחברה. בתודה מראש אנוכי
אני המומה, בדברים שלך אני פשוט רואה את עצמי עד לפני שנה. גם אני הרגשתי שנים רבות רדודה ושטחית, לא יכולה לנסח משפט נורמלי וגם אם כן - כל מה שאגיד ישעמם, ככה שעדיף פשוט לשתוק ולוותר על אינטרקציה אם אנשים - וזה מה שהיה - חייתי בבידוד מוחלט בגלל דברים שהחלטתי על עצמי, בגלל הפחד של מה שיחשבו עלי. את צריכה להבין מאיפה הדברים נובעים, הכל מחשבות לא הגיוניות שלך לגבי עצמך - אין לך שום בעיה בהתנסחות, כתבת והבהרת את עצמך מצויין, ובחברה לא מדברים בשפה גבוהה, ולא מצפים לשמוע בכל רגע משפט איטלגנטי, בד"כ מדברים על שטויות היום יום. תחשבי רגע על מישהו שקרוב אליך, אולי מישהו מהמשפחה - האם אין לך את היכולת לתקשר ולדבר ברור איתו?, את חיה בויתור מוחלט, במקום להקשיב לשיחה ולחשוב כמה הם טובים ואני גרועה תכווני את המחשבה למה אני אוכל לומר בשיחה, תנסי לומר מיד את מה שאת חושבת. גם אם בפעמים הראשונות קצת תגמגמי בגלל הלחץ , לא יקרה כלום - האנשים בעבודה שלך יבינו שאת מתמודדת עם משהו שנמנעת ממנו עד עכשיו ויעריכו את זה. הדרך היחידה שלך באמת לשפר את הדימוי הזה על עצמך היא להתמודד עם הסיטואציות שאת נמנעת מהן בגלל הפחד, ואת תראי שהשד לא נושך, ושאת יכולה לקבל המון מאינטרקציה קטנה אחת. - תקבעי לעצמך משימה - מחר בעבודה תנסי להשתתף בשיחה, לומר איזה משפט קטן, להתעניין בשלום מישהו בעבודה, ותראי מה יקרה. ברור שהכל בראש! !!!go for it , רק את תוכלי להציל את עצמך
שלום למרות שקריאת ספרים יכולה להיות מעניינת, אני לא חושב שפתרון יכול להגיע משם. לדעתי את צריכה לפנות לטיפול פסיכולוגי ולעשות עבודה עמוקה ושורשית יותר מאשר לקרוא על הדברים, מה שישאיר אותה ברמה אינטלקטואלית על פני השטח. את מספרת על רצף של תסכולים קשים בחיים שלך, מזוגיות, מעבודה, מיחסים בין אישיים ובעיקר מעצמך. את בגיל שכבר צברת בו נסיון חיים, ומצד שני יש עוד הרבה שנים קדימה בהם אפשר לשקם את הדימוי העצמי ואת איכות החיים. עם זאת, אין טעם להמתין עוד זמן רב. אלו דברים שצריך לטפל בהם כעת ומייד כי הזמן לא ממתין ולא ישפר את מהלך ההיסטוריה האישית שלך. מהדברים שלך לא שמעתי ליקוי בשפה, הדברים כתובים באופן בהיר ושונה מאוד מהתיאור העילג שאת מתארת בו את התנהלותך בעולם. אני מעריך לפיכך שתוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי ובשלב ראשון "לעשות קצת סדר" בבגלאגן הגדול שמתרחש מסביב. בברכה ד"ר אורן קפלן