??

שלום, קוראים לי ענבל ואני בת 18.5. כבר הרבה שנים, קורה לי אותו דבר ואני פשוט לא מצליחה להתגבר על זה: לפעמים אני מרגישה בסדר, רגילה ואז פתאום קורה משהו .. זה יכול להיות גם הדבר הכי טיפשי בעולם כמו שאני מתקשרת למישהו ולא עונים לי או כמו שאני רבה עם חברה ואז פתאום אני מתחילה לפרוץ בבכי אני מרגישה כל כך רע.. כאילו אני נשרפת מבפנים אני לא יודעת מה לעשות ופתאום אני מוצאת את עצמי עם סכין ביד חותכת את עצמי. לא נראה לי שזה חמור כי מעולם לא חתכתי את עצמי עמוק, פשוט ככה אני מרגישה יותר טוב... כאילו הכאב הנפשי יוצא מהגוף שלי. אני מרגישה שההרגשה הרעה עוברת (לא מיד.. תוך כמה ימים) רק אחרי שאני עושה את זה. כמו כן אני מרגישה שאני לא מצליחה להתגבר על משברים כמו כולם. בעת שלכולם יש משבר, הם מתגברים עליו וממשיכים הלאה אני מרגישה שאצלי פשוט הכל נשאר, גם כשהמשבר כבר נפתר אני עדיין מרגישה עצובה ממנו. לדוגמא גם עכשיו שכבר יש לי רשיון כמעט שנה אני עדיין מרגישה רע כי נכשלתי בטסט הראשון. מה יש לי??

ענבל שלום פציעה עצמית היא סוג של תגובה שבד"כ מכסה על כאב אחר גדול מאוד. יש עיקרון שיווי משקל די ברור בגוף. הוא מסוגל להרגיש רק מוקד אחד של כאב. לכן כאשר נפשך כואבת את חותכת את עצמך והכאב הגופני במקום החתך מכסה על הכאב הנפשי שאת חשה באותו הרגע. לכן יש בכך משהו מרגיע ואולי אפילו ממכר. עם זאת, זהו מצב מסוכן מאוד ומעיד על כך שאת זקוקה לעזרה פסיכולוגית באופן דחוף. אני מציע לך לפנות בהקדם האפשרי לקבלת טיפול וכן לפגוש רופא פסיכיאטר כדי לשקול קבלת תרופות נוגדות דיכאון שעשויות לעזור לך במצבך הנוכחי. מאחר ואת עלולה להתקשות למצוא לבד את המטפלים המתאימים אני ממליץ לך לשוחח עם הוריך על הנושא ולבקש את תמיכתם. בברכה ד"ר אורן קפלן