הפסקת טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני רוצה להפסיק את הטיפול שאני נמצאת בו. והסיבה היא לא מפני שפתרתי את הבעיות שלי אני מרגישה ישש לי כל כך הרבה "צרות" לאנשים שמסבייב שאני צריכה לתמוך בהם (לשבת ליד אמא בבית חולים ועוד) והתחושה שלהתרכז באונס שעברתי בעבר זה לא הזמן זה דורש ממני הרבה כח שאני צריכה לשמור לדברים אחרים אני חושבת שכאשר בעיות (יש לי רתיעה ממגע ועוד סיפטומים שונים) יפריעו לי מאוד אז אני יחזור שוב לטיפול אז ניתן לדחות זאת. אשמח לשמוע מה אתם חושבים על כך.
לדעתי את עושה לעצמך הנחות. דווקא בגלל האונס שעברת, והעובדה שאת צריכה לתמוך בכל כך הרבה מסביבך, דווקא זה צריך להיות סיבה בשבילך לקבל טיפול. אולי את לא מסוגלת לקבל? להיפתח לטיפול? להיות מנוחמת? אולי זו תגובה דומה לתגובה שאת מתארת, "רתיעה ממגע"? הטיפול נוגע בך ואת נרתעת. פסיכולוגים יגידו לך להעלות את הנושא הזה בטיפול. אני מסכימה איתם. תרגישי טוב.
לדעתי עלייך ללכת על פי תחושת הבטן שלך ואם את חשה שעלייך כרגע להפסיק טיפול הפסיקי בלא להקדיש לכך מחשבה יתירה.
היי לטעמי כדאי לך לבדוק עם עצמך אם לא מדובר ב"תירוצים" למה לא לבוא לטיפול או שבאמת כרגע את לא פנויה לטיפול...תחשבי עם עצמך . עמוק בפנים. יכול באמת להיות שהזמן לא מתאים ואת צריכה כרגע להתעסק בדברים אחרים.
אלמונית שלום הלב אומר שאם עברת בעברך אונס ואת מתמודדת עם חוויות אישיות קשות, כולל לשבת ליד אמך בבית חולים, שהיה דווקא טוב שתהיי בטיפול. זה לא הזמן לדבר ולעסוק באונס דווקא, בהקשר הזה את צודקת, זה דורש משאבים נפשיים שאין לך כעת. עם זאת, הטיפול יכול להיות מקום מחזיק ודואג, מקום שהוא רק שלך ובו את יכולה לפרוק חלק מהמטען הרגשי שאותו את נושאת. אם הטיפול שלך אינו מקום כזה, ואת חווה אותו רק כמקום שיוצר קשיים, זה בוודאי משהו משמעותי שמעורר שאלה או על יעילותו עבורך, אבל גם האפשרות שבגלל ההיסטוריה האישית שלך את לא נותנת לו להפוך למקום שכזה. כדאי לבחון את זה לעומק לפני שאת עוזבת את הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן
הענין הוא כך, להתמודד עם האונס ובמיוחד בזמן של שיחזור עם כל התיסכולים שבדרך והפשלבקים , עכשיו זה לא הזמן!!! זה דורש ממני את כל הכוחות שאני צריכה להשקיע בסביבה שלי שזקוקה לי מאוד. זה נכון שהפסיכולוגית שלי משמעותית אבל למקרה האונס הייתי חייבת אותה , אף אחד בעולם לא מבין אותי או לא מבין אותי כמוה!! לגבי ארועי החיים הכללים זה נכון שזה נחמד ותומך לדבר איתה (אבל זה גם עולה) לגבי האונס החלטתי שאני חייבת להוציא את הכסף(למרות שקשה לי) כי אני חייבת את זה וחייבת לחיות את החיים שמגיעים לי. היא רוצה שנמשיך להיפגש גם בתקופה זו .קל לי להיסחף ולהחליט כן זה מתאים לי אבל זה גם עולה וזה לא היה מתוכנן מצידי.(למרות שהיא מאוד בסדר משוחחת איתי בטלפון מידי פעם לשמוע מה שלומי ובהחלט תומכת מרחוק) לגבי ההיסטוריה האישית שלי, בהתחלה זה היה "שחיבלתי" בקשר איתה היום יש לי קצת כעס על עצמי כי בכל אופן אני מחבבת אותה וניעזרת בה מאוד , וזה רק מעורר קשיים אני תמיד חושבת שאני אמורה לאהוב רק בני משפחה שאיתם אני תמיד ואף פעם זה לא ניגמר עד סוף החיים..............
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
