רתיעה ממגע: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

הצטננות או שפעת: מהם ההבדלים?

שתי המחלות הנפוצות בעיקר בחורף דומות זו לזו, אך רק לשפעת יש חיסון מתאים. לפניכם מדריך מקיף לזיהוי התסמינים, הכרת הסיבוכים, הטיפול והמניעה החורף הגיע ועמו המחלות האופייניות, הכוללות בעיקר זיהום של דרכי הנשימה העליונות ושפעת. במאמר זה נתמקד בהבדלים בין הצטננות לשפעת - איפיון המחלות, אפשרויות הטיפול וקבלת חיסון.   מהי הצטננות? הצטננות (התקררות, צינון) היא מחלה שכוללת דלקת חריפה של דרכי הנשימה העליונות והאף, הנגרמת כתוצאה מזיהום בווירוסים שונים. תוארו מאות וירוסים שיכולים לגרום להצטננות. המחלה נחשבת קלה יחסית, אם כי התגלו לאחרונה זנים חדשים שעלולים להיות קטלניים בקבוצת סיכון של קשישים ותינוקות. הנגיף מועבר במגע ישיר מאדם לאדם בהתעטשות ופיזור חלקיקים, אך גם בלחיצת ידיים. בשל יכולתו לשרוד מספר שעות על משטחים, הווירוס יכול לעבור במגע עם ידית של דלת, כסאות בתחבורה ציבורית ואפילו במגע עם מטבעות כסף. האדם שנגע במשטח המזוהם...
ללמוד עוד על רתיעה ממגע
קושי בוויסות חושי: מדריך-תמונה

ילדים עם הפרעת ויסות חושי מאופיינים בקושי לווסת את העוצמה...

מאת: אירית...
25/06/2015
הצטננות או שפעת: מהם ההבדלים?-תמונה

שתי המחלות הנפוצות בעיקר בחורף דומות זו לזו, אך רק לשפעת יש...

מאת: ד"ר עליזה...
20/12/2009
אלרגיה ואנגיואדמה: אבחון וטיפול-תמונה

מהי אלרגיה ומי נמצא בקבוצת סיכון? כיצד מאבחנים את התופעה?...

מאת: ד"ר אבנר...
14/02/2016
רפואת ילדים: כשהעיניים אדומות-תמונה

דלקות עיניים זיהומיות מדבקות במקרים רבים. ד"ר דניאל שינהר...

מאת: ד"ר דניאל...
11/06/2008
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לרתיעה ממגע?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

רתיעה ממגע: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

הי, אפשר לדעת מה זה? ממה זה נגרם??? לי למשל כשהייתי קטנה היו מתקרבים זרים ונוגעים בי. כשהתחלתי לצאת עם בנים הרגשתי שנוגעים בי גם כמו זרים לא מאהבה מאז אני לא רוצה חבר כל מי שמתחיל איתי ישר חושבת על מין נגעלת.. האם זו אברסיה?

שלום רב אברסיה זו התנגדות, רתיעה ממגע, מיחסי מין.כדי לאבחן את הרקע לזה ואת כוון הטיפול תפני למטפל מיני מוסמך עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט"ם. לא ברור מה קרה לך במגע עם זרים בילדות, מה היה הרקע ולאיזה מגע הכוונה. בכל מקרה חשוב להבין למה את נרתעת היום ממגע עם גברים.יש להניח שזה פסיכולוגי אבל חשוב גם לברר אם יש לך רגישות למגע בעור.

שלום ד"ר חתומי לפני 3 חודשים החלו לי כאבים באזור האשכים. בבדיקות לא נמצאו חיידקים, ובכל זאת לקחתי דוקסילין, וציפרודקס "רק כדי להיות בטוח". (כמובן במרשם מהאורולוג). הכאבים התפרסו על אזור האשכים עצמם (ממש תחושה של בעירה) באופן מתמיד, ללא קשר לעמידה/שכיבה וכו'. הכאבים חשו "מפוזרים" - פעם כאב באשך השמאלי, ולאחר שבועיים הכאב "נדד" לאשך הימני. חשבתי שזאת דלקת ביותרת האשך (פשוט לא ידעתי איך לתאר/למקד את הבעיה וזה נשמע והרגיש דומה למה שמופיע בפירסומים השונים של גוגל). במשך כחודש, הגעתי לתשישות יומית יחסית ופשוט נשכבתי מעייפות כל יום כמה שעות רק כדי לנוח מהכאב. הכאב הוא מוזר. אני יכול לבצע פעילות מינית, אבל הכאבים הרגישו כפועמים חזק יותר לאחר כמה שעות אחרי וממש מפילים מרוב כאב. הכאב הגיע למצב שבו אם הייתי נוגע בשק האשכים, הייתה תחושה של כאב בוער. החלטתי לבצע עצירה יזומה של כל פעילות זיקפתית/פליטה, ובמשך חודש ממש דיכאתי את עצמי מבחינה מנטלית. עד רמה שבה בקושי הייתי נוגע בעצמי. פעמיים היו לי פליטות נוזל זרע תוך כדי השתנה. לאחר החודש של ההפסקה של הפעילות, הכאבים פחתו משמעותית, והתחילו להתמקד. הכאב באשכים עצמם והרגישות שלהם פחת, והכאב אבל לאזור הפרינאום. התחושה הייתה שיש לי מעין כדור אש קטן שבוער חם באזור הפרינאום, ותיאור הכאב יכול להיות כמו לשבת על גולה רותחת בקצה של מקל. התחלתי לקחת חוסמי אלפא אלפו-קל XL בשאיפה שזה יעזור. לאחר שבועיים, הכאב הזה אף הוא פחת והתמקד/נייד לשרירים שבחוסר תיאור אחר, אתר אותם כ"השרירים שמסביב לכדור אש/ג'ולה " מהתיאור הקודם. התחושה כעת היא שהשרירים באזור הפרינאום הם החלק הכואב, ומהם יש הקרנת כאב לאזור שק האשכים. בלי שאני יכול להסביר את זה, בסביבות שעות הערב, הכאבים פוחתים (כאילו התעייפו לי השרירים מהכאבים היומיים והם מוותרים). אני מוכן לקבל שאני במתח נפשי שיוצר לחץ, יש הרבה לחצים בעבודה. אני חושב שהכאב כרגע מרוכז בשרירים ש"תפוסים". לאחר פעילות מינית - יש לי יום וחצי של כאבים חזקים מאד, שפוחתים לאט לאט, אבל כמעט כל הזמן יש תחושת כאב. עם זאת, יש כל כמה ימים, ממש תחושה של כמה דקות של "הי הכאב נעלם לי" וכמה דקות לאחר מכן הוא חוזר. האם יש פיזיוטרפיה או תרגילי התעמלות כלשהם שיכולים אולי להקל/לשחרר? האם יש פעולות שאני צריך להמנע מהן? אם זאת בעיה של שרירים שתפוסים, האם יש אולי זריקות כמו קורטיזון שניתן להזריק לשרירים באזור הפרינאום? או שיש סיכון אחר מכזה דבר? תודה.

שלום רב, אכן התמונה שאת מתאר יכולה להתאים לדלקת כרונית בערמונית או לדלקת אשכים. אם לא נבדקת בצורה מסודרת אצל אורולוג כדאי מאוד להבדק ולא לטפל לבד. חשוב לשלוח בדיקות שתן כללית ותרבית, שתן PCR למחלות מין (STD) ואולי גם תרבית זרע. אם יש אודם ונפיחות באשכים צריך לעבור US אשכים כולל דופלר. אם עיקר הכאב הוא לאחר שפיכה ובאיזור הפרינאום זה אכן מכוון לדלקת בערמונית, ואזי אפשר גם לבצע תרבית 4 כוסות דרך מרפאות חוץ בבתי החולים. בכל מקרה אכן המנעות ממגע מיני לתקופה מסויימת יכולה להקל. אתה צריך להבין שברוב המקרים של דלקות ערמונית כרוניות לא ניתן למצוא את החיידק ולרוב הן פשוט דלקות שאינן זיהומיות (INFLAMMATION ולא INFECTION. ) מה שחשוב כעת הוא להתמקד בלעשות מה שאתה יכול כדי למנוע כאבים ולהקל עליך וזה אומר- להוריד משמעותית את ה STRESS בו אתה נמצא- זה מאוד משפיע. להמנע מקפאין לסוגיו(גם לא בתה, קולה, שוקולד), להמנע מאלכוהול ועישון. להקפיד על שתית מים מרובה, נוגדי כאבים ודלקת כמו נורופן או אדוויל, ומנוחה. אם במי מהתרביות יצמח חידיק אפשר לתת לך אנטיביוטיקה בהתאם. אם ב US יש ממצאים של דלקת באשכים- כנ"ל אם הכל תקין- אין הרבה מה לעשות חוץ ממניעת גירוי לכאב כפי שציינתי.

שלום ד"ר חתומי, תודה על התשובה המהירה, קיצרתי בתיאורים, אבל אכן ביצעתי את US אשכים וביצעתי את הבדיקות שתן PCR ולכלמידיה עוד בתחילת התהליך - כולן יצאו שליליות. כבר חודש שאני לא שותה קפה, והתה היחידי שאני שותה כעת (חסר ניקוטין - וטעם) הוא קמומיל. איני מעשן, ואפילו נמנעתי לאכול מאכלים חריפים. תרבית 4 כוסות עדיין לא ביצעתי. תרבית זרע עדיין לא ביצעתי. השאלות שעולות/חוזרות הן: 1. האם ניתן להזריק סטרואידים כדוגמת קורטיזון לאזור הפרינאום - האם תהיה לכך השלכה/אפקט הרגעה? או האם זה מסוכן? 2. האם יש פעילות של פיזיוטרפיה או תרגולים שונים של מתיחות שניתן לבצע כדי ל"שחרר את השרירים"? 3. האם יש פעילות שדווקא רצוי להמנע ממנה? 4. האם זהו מצב שמוכר ברפואה, ויש לו אורך חיים כלשהו, כלומר צפוי שאמשיך לסבול למספר חודשים, ולאחר מכן זה יתפוגג לבד? 5. לתרבית 4 כוסות - האם עליי להפסיק לקיחת חוסמי אלפא? תודה,

ביום שישי האחיינית הקטנה שלי שאלה אותי (הילדה בת 5.5) אם אני אוהבת אותה בגלל שהיא לא מחבקת אותי. עניתי לה שאני לא נעלבת מזה ואני מאוד מאוד אוהבת אותה. לא רק שאין לי בעיה עם זה שהיא לא מחבקת אותי, עניתי לה שאני שמחה שהיא אחראית על גופה ויודעת מה נעים לה ומה לא. (רציתי תשובה שלא קשורה לקורונה) כמובן שבמהלך הקורונה הקפדנו על הימנעות ממגע מה דעתך על התשובה שלי? עדי

תשובה נפלאה !! דודה טובה שירלי

שלום רב. לבני בן ה-15 יש דלקת מיעוט מפרקים מגיל 7. רציתי לדעת אם לילד יש את המחלה הכרונית הזאת,האם הוא שייך לקבוצת סיכון שמדובר בנגיף הקורונה? הרי כל הזמן אומרים שלא רק המבוגרים צריכים להיזהר אלא גם כל מי שיש לו מחלות רקע כרוניות... אז במקרה הנ"ל,האם הילד שייך לקבוצת סיכון ונחשב לאחד שצריך להיזהר מאוד מהקורונה? תודה ובריאות לכולם.

שלום להלן ההנחיות שניתנו עלידי פרופ' ליאורה הראל- מנהלת ראומטולוגיה ילדים בשניידר. הנחיות (זמניות) לטיפול מדכא חיסון בילדים החולים במחלות ראומטולוגיות בזמן התפרצות הקורונה (עודכן ב-11/3/2020) מאת פרופ' ליאורה הראל וירוס הקורונה - וירוס המועבר בהדבקה טיפתית או במגע בהפרשות מזוהמות. תקופת הדגירה מההדבקה ועד להופעת הסימנים- 14 יום. לכן ההמלצה לבידוד לפרק זמן זה בחשד לחשיפה. ההסתמנות הטיפוסית נעה בין מחלה דמוית שפעת ועד למחלת ריאה קשה וכשל מערכתי כללי של הגוף. הרוב המכריע של מקרי ההדבקה הם קלים (ובילדים-למעלה מ-90%) וכוללים תסמינים כגון חום, שיעול, כאבי שרירים ושלשול במיעוט המקרים. שיעור התמותה עומד על 2%-4% והסיכון לכך קיים בייחוד בקשישים ובאנשים עם מחלות כרוניות, אצלם המחלה נוטה להיות קשה יותר. עד כה, אין מספיק נתונים לגבי טיפול בילדים עם מחלות ראומטיות המקבלים טיפול ביולוגי בזמן התפרצות הקורונה. הבשורות הטובות הן כי ילדים באופן כללי מושפעים פחות מהנגיף. קובץ הנחיות זה מבוסס על המלצות הראומטולוגים של המבוגרים ועל סמך המלצות לא פורמליות של ראומטולוגים לילדים ברחבי העולם. המידע הינו מצומצם בשלב זה. ייתכן ובקרוב יהיה מידע מבוסס יותר ואז נעדכן בהתאם. חולים המטופלים בסטרואידים/מטוטרקסט/טיפול ביולוגי חייבים להמשיך טיפול. בכל שינוי יש לעדכן את הראומטולוג המטפל. חל איסור על הפסקת טיפול על דעת ההורים ללא ידיעת הרופא המטפל. חולים המקבלים טיפול ביולוגי או מטוטרקסט: במידה ועולה חום או מופיעים תסמינים נשימתיים כגון שיעול או קוצר נשימה יש להפסיק את הטיפול עד חלוף התסמינים. חולים המקבלים טיפול ביולוגי או מטוטרקסט השוהים בבידוד אך אינם מפתחים תסמינים – אינם צריכים להפסיק טיפול. יש לזכור כי קיימים סיכונים בהפסקת טיפול תרופתי. מחלתו של הילד עלולה להתלקח והוא עלול להתאשפז בבית החולים בתקופה זו של התפרצות הקורונה עם סיכון מוגבר להדבקה ע"י הנגיף. בנוגע לטיפול בסטרואידים : בכל מקרה אסור בהחלט להפסיק סטרואידים ללא פיקוח רפואי, דבר היכול לגרום למשבר מסכן חיים. בנוסף לאמור לעיל, ההנחיות לכלל האוכלוסייה נוגעות גם למדוכאי החיסון וכוללות : · הימנעות מנסיעות /טיסות מיותרות. · להימנע מחשיפה לאנשים שחזרו מחו"ל. · הקפדה על הגיינה (שטיפת ידיים עם מים וסבון/אלכוהול) במגעים · המנעות ממגע של הידיים עם הריריות (אף, פה, עיניים) · במידה ולחולים קיימים תסמינים נשימתיים– יש להמליץ להם על שימוש במסכה בזמן שהות במרכזים רפואיים.