דיכאון סמוי?

דר"אורן שלום רב, שמי יפית, אני בת 35 רווקה. לפני שנה נהרגה אימי בתאונת דרכים. אבי נפטר ממחלה קשה לפני כ-5 שנים. נותרנו אני ו-2 אחי ואחותי. כולם גדולים ממני בשנים רבות נשואים +ילדים. אנני בקשר זוגי כרגע. שאלותי- 1. בימי שישי ושבת, הימים הפנויים מעבודה בהם אני אמורה לנוח ולצבור כוחות לשבוע, אני בוכה, חשה בדידות רבה. עושה הרבה חשבונות נפש מדוע אני לבד איפה טעיתי, מה לשפר- יחסים בינאישיים, זוגיים, 2. כועסת על אחי שלא דואגים לי -לפחות רגשית,לעיתים נדירות מתקשרים לשאול לשלומי ורק אחותי מזמינה לסופשבוע ,גם אז לא תמיד נעים לי לבוא. 3. מנסה במקביל לעבודה ליצור הכרויות, לעסוק בפעילות פנאי, אך- הכל מלווה בתחושה כבידה של אבל ואובדן, של מצבי רוח משתנים -מצד אחד רצון לעשות ומצד שני חידלון ואי עשיה. האם מדובר בדכאון סמוי? האם עלי ליטול תרופות? או שמא האסון שפקד אותי ואת משפחתי הוא הסיבה וזהו תהליך נורמטיבי של עיבוד אובדן אדם יקר ומשמעותי בחיי? נ.ב: אציין שאנני מרוצה ממיקצועי ואני שוקלת שינוי. לתשובתך אודה יפית

יפית שלום יתכן בהחלט ששתי האפשרויות תקפות. אין ספק ששנה אחרי מות אמך ובהקשר של אובדן אביך והבדידות שאת חשה, עיבוד האבל לא הסתיים, וזה טבעי לגמרי. עם זאת, בהחלט יתכן שבמקביל את גם סובלת מדיכאון. אני מציע לך לפנות לטיפול במקום להתבלט. אני חושב שתוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי למכלול הדברים שאת מתארת. במידת הצורך תופני לייעוץ לגבי תרופות נוגדות דיכאון. בברכה ד"ר אורן קפלן