חוסר חשק לקשר מיני

שלום רב, אני בת 26, אקדמאית, עובדת בתחום היעוץ הארגוני. מאז ומתמיד לא הרגשתי צורך בבן זוג קבוע מהבחינה המינית, אלא רק ה"חברית". אני יוצאת עם בחורים כל הזמן ויש התעניינות רבה סביבי, אך מעולם לא היה לי קשר שעלה על 3 חודשים. אני מרגישה שאין לי חשק לחוות מין עם אדם נוסף. כלומר כשאני מגיעה לאינטימיות עם מישהוא וכשאנחנו מתכוונים לשכב, אני מרגישה לא בנוח ולא משוחררת כלל. המחשבות עובדות במקום הרגש, והכל נהרס. זהו דפוס שחוזר על עצמו כבר כמה שנים. הנושא מאוד מדאיג אותי משום שאינני יכולה לראות את עתידי ללא בן זוג קבוע עם כל המשמעויות שיש לזה. הייתי בטיפול ארוך בעבר, שעזר לי מאוד מכל הבחינות אך בנושא זה לא היו תוצאות. אני לא מכירה אף אדם עם בעיה כמו שלי, ונראה כי היא נובעת ממניעים ספציפיים שאותם עדיין לא הצלחתי לפענח. עוד לא פגשתי אדם כמוני- שלא מעוניין לחוות מין עם מישהוא אחר... אשמח לעצה/עזרה. אפרת.

לי, ממה שאת כותבת לא נשמע שאת לא רוצה לחוות קשר מיני עם אדם אחר, אלא שכאשר זה מגיע לשם, יש קשיים שמפריעים לך לממש את הרצון. את כותבת שאת מרגישה מאד לא משוחררת (אני מבינה את זה כלחוצה) ודי ברור שקשה להינות מכל הסיטואציה כאשר מרגישים לחץ/מתח/חרדה. אבל זה לא אומר שאין בך חלק שכן היה רוצה למצוא את הדרך להיות שם, ולהיות שם בצורה שתהיה נכונה לך. אז אני לא חושבת שאת לא מעוניינת ביחסי מין, רק שאיך שזה כיום זה פשוט קשה לך מדי. אני חושבת שכדאי לך לערב את בני הזוג שלך בקושי שלך, ואני בטוחה שעם מישהו שיבין את הרגישות ואת הקושי שלך, תוכלי למצוא את עצמך, אולי לא מייד, מתחילה להבין את העניין הזה של "יחסי מין" - מה טוב לך, מה לא טוב לך, איך את יכולה ללמוד להרגיש יותר טוב. אני חושבת שהעניין כאן הוא שאת צריכה שותף - שותף שיחד איתך יעזור לך לצלוח את הקושי ולהגיע למקום שבו את יכולה להיות ולהרגיש טוב (אני חושבת שהעניין של אינטימיות גופנית ויחסי מין הינו יותר מורכב עבור חלק מהאנשים ממה שמשערים או שנהוג לדווח עליו). בקיצור, המסר שלי הוא שלדעתי אפשר להתמודד עם זה, אבל צריך להתמודד עם זה... ובגלל שזה עניין של שניים, אני חושבת שהדבר הנכון הוא לשתף את בן זוגך (כאשר יש לך) בנושא ולראות איך זה משנה את הרגשתך. אולי את זקוקה לקצב מאד מאד מאד איטי, כך שבמקום הצפה של בהלה/מחשבות תוכלי להתרגל למצב הזה של להיות עם מישהו... אולי את בת 26, אבל לי נשמע שלפעמים הדבר הכי טוב כאשר יש פחד/לחץ הוא להתקדם כאילו היית בת 16. (כלומר - להתחיל מקשר אינטימי של לתת ידיים, אולי רק להתנשק, אולי לא מייד חייבים להוריד את כל הבגדים... כל דבר שיאפשר לך להוריד את המתח ולהיות קשובה לעצמך יעזור. ולדעתי יש מספיק גברים שזה גם מה שטוב להם, ככה שאולי יש לך אפשרות לבדוק את הנושא...)

עכשיו את סקסולוגית? הרפי

תתפלאי - את לא היחידה בסרט הזה אני מזדהה איתך מהסיבות האישיות שלי וכמוך וכמוני אני מאמינה שיש עוד "שלא יצא מהארון" אם אפשר לקרוא לזה כך בתת מודע שלי ובפנטזיות שלי הכל נפלא בפועל הכל דועך

תודה רבה על תגובתך, גם אצלי בפנטזיות הכל נראה פורח ומיני ואינטימי, אבל בפועל כל האשליות מתנפצות. אני מקווה שגם לך וגם לי יהיו בני זוג רגישים ומבינים שיהיו איתנו גם ברגעים האלה ויעזרו לנו לחוות את הפנטזיות שלנו (ושלהם...) ללא קושי. חזקי ואמצי, אפרת.

אפרת שלום אפתח את תשובתי במשפט המשמעותי ביותר בעיני בהודעתך: "כשאני מגיעה לאינטימיות עם מישהוא וכשאנחנו מתכוונים לשכב, אני מרגישה לא בנוח ולא משוחררת כלל" יכולות להיות סיבות רבות לעכבות מיניות. מין קשור לרגשות, לתפיסת גוף, לדימוי עצמי, לזהות מינית ולעוד גורמים רבים. העובדה שכשנוצרת אינטימיות מתחיל הקושי יכולה אולי לתת לך כיוון לשורש הבעיה. אינני יודע לומר מדוע יש אצלך חשש מקשר אינטימי אבל נראה שבאופן לא מודע את עושה הכל כדי להימנע מקשר כזה. יש מצבים שבהם הפגיעה הפוטנציאלית מקשר כזה חמורה יותר מהאפשרות הלא יהיה קשר כלל. מאחר ואת כותבת שהיית בטיפול פסיכולוגי שעזר מבחינות אחרות, אני חושב שיש אפשרות סבירה שכעת תוכלי לפנות לטיפול ולהיעזר גם בנושא הזה. בברכה ד"ר אורן קפלן