סיפוק מיידי

יש לי בעיה.אני בת 28 ולא מסוגלת לדחות סיפוקים. אם אני רוצה משהו, אני לא נחה ולא שקטה עד שיש לי אותו. לא המדובר בדברים כמו קריירה או מעמד מסוים. מדובר בדברים הכי קטנים. לא מזמן הבטחתי לאחי הקטן משחק מחשב מסוים כמתנת חנוכה. בינתיים הספקתי אני לבקר באתר המשחק ולרצות אותו בצורה כזו שאני חייבת כאן ועכשיו. כל כך כאן ועכשיו שלמרות שאני צריכה לצאת מהבית בערב, אני אלך לקנות אותו מהעבודה במרווח של השעה שתהיה לי רק כי אני כל כך משתוקקת אליו (ושלא תבין לא נכון - אחי לא אמר מילה וחצי מילה על אותו משחק.. הוא ממתין לחנוכה) זה קורה גם עם מאכלים. אני מסוגלת להכנס לקריזה אם אני רוצה משהו (בר השגה כמובן, לא אבטיח באמצע דצמבר) ואני יושבת בטל ולא הולכת להשיג אותו. כמובן שזה מפריע לי אישית שכך אני נוהגת אבל כשאני רוצה משהו רק על זה אני חושבת עד שהשגתי - למרות שאחר כך ההישג לא נראה מי יודע מה גדול.

חני שלום את מספרת על יצר כיבוש חזק, את נלחמת על מה שאת רוצה כאן ועכשיו ולא מסוגלת להכיל את ההמתנה לקראת. אמנם בדיעבד אחרי הכיבוש הדברים נראים פחות נחשקים, אבל לפני כן זה פשוט בלתי נסבל להמתין. הנטייה הזו איננה מנותקת מהאישיות שלך ומההיסטוריה האישית שלך. בחוויה הפנימית שלך סביר להניח שמה שלא תקבלי מייד יש חשש שלא יגיע לידייך לעולם. יתכן שזה מתוך הרגשה שמישהו אחר ישיג אותך, אולי מתוך מקום שאינך סומכת על עצמך שתתמידי, יש בוודאי הרבה סיבות אפשריות. אני חושב שקשה לטפל בנושא כזה באופן מבודד מהתבוננות כוללנית יותר על החיים שלך, הקשרים הבין-אישיים שלך ומה שקורה לך במקומות אחרים. אני מעריך שזה לא אי בודד בתוך המערך הכללי, ושיש דברים נוספים שהיית יכולה לקשר להתנהגות הזו. במידה ותחליטי לפנות לטיפול אפשר יהיה להתבונן על התמונה הכללית הזו ולנסות לגעת בשורש העניין. אני מתאר לעצמי שזה לא משחק המחשב הקונקרטי או היעד הספציפי ברגע נתון, זו עצם חווית הכיבוש המיידי שאת עוברת וחוסר יכולת ההתמודדות עם התסכול שבהמתנה. בברכה ד"ר אורן קפלן