חוסר משמעת - ילד בן 8.5
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, בני בן 8.5 (כיתה ג') בן יחיד, שהוא ילד נחמד, עדין, רגיש (מדי!) חסר משמעת כלפינו, הוריו. צריך להזכיר לו אין-ספור את כל המטלות שלו: שיעורי-בית, הכנת הילקוט למחר, סידור החדר ללכת סופ-סוף להתרחץ ועוד. לאחר שנמאס לנו להזכיר לו כ"כ הרבה פעמים וכבר נגמר הזמן, אנחנו נאלצים לצעוק כדי להניע אותו כי צריך כבר לצאת לבי"ס, או כי צריך כבר ללכת לישון ב-22.00 (!). ואז הוא נעלב ונוצרת אוירה מאוד לא טובה וכולם הולכים עם הכעס הזה לבי"ס ולעבודה או לישון. ניסינו לדבר איתו ברוח טובה, להעביר אליו את האחריות, הבטחת נקודות שיביאו לפרסים אם יישא במטלות שלו לבד ללא תזכורות וכעסים וכו' ודבר לא עזר. האם אפשר לקבל רעיון איך לטפל בענין. תודה. ל.
שלום, הייתי פונה לפסיכולוג בית הספר ושואלת אותו. מקווה שעזרתי במשהו, עדי
ל. שלום כנראה שאת הפטנטים הקונבנציונליים כבר ניסיתם. אולי כעת צריך לברר יותר לעומק את מקורות העניין כי הטיפול הישיר בסימפטום אינו מצליח. הייתי מציע לכם לפנות ולקבל הדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים ולבנות איתו תוכנית עבודה לשינוי המצב. באופן מיידי הייתי מציע להכין פנקס ולתעד יום יום את המצב בבית. כתבו האם היה עימות וכן אם לא. ציינו הן את הימים החיוביים והן את השליליים. נסו לראות אם בימים שיש בעיות אפשר לראות משהו שקדם לכך, אצלכם או אצלו. כך תוכלו להתחיל ולברר את העניין כי ברור שיש כאן מקור שאותו צריך לחשוף. בברכה ד"ר אורן קפלן