אני כבר לא יודעת מה לעשות...

הודעה זו אני מפנה לפורום זה מכיוון שחשבתי שהוא המתאים ביותר מבין הפורומים הקיימים באתר (לדעתי)... בעייתי היא כזו: אני נערה בת 16 ממרכז הארץ הוריי גרושים כבר קרוב ל-10 שנים אני חיה עם אמי אבי חי באירופה. לאחר גירושי הורי החלה אצלה בעיה שמפריעה לי מאוד בחיי היומיום והיא שאיני מסוגלת לשלוט בצרכי. נבדקתי כבר ובעיה זו אינה ביולוגית כי אם פסיכולוגית (או שכך לפחות נאמר לי) הלכתי עד היום ל-3 פסיכולוגים שונים אך גם הם לא הצליחו לעזור לי. לאחרונה יש לי חבר בו אני מאוהבת אני רואה אותו כמעט כל יום ואני בטוחה שהוא אוהב אותי. מאז שהתחלנו לצאת תדירות של בריחת הצואה ירדה אך לא נעלמה לחלוטין. שאלתי אלייך מתחלקת למספר חלקים: 1. מה ניתן לעשות על מנת למגר את התופעה הבלתי רצויה הזו? 2. האם כדאי לי לספר על בעייתי לחברי? 3. אני בקרוב אמורה ללכת לצו ראשון. האם בעיה זו תשפיע על גיוסי אם כן כיצד? והאם יכולים לשחרר אותי מהצבא על דבר שכזה? בתודה מראש מישהי מיואשת

שלום העובדה שהתופעה פחתה לאחרונה בעקבות קשר זוגי מעידה כנראה על ההיבטים הרגשיים שבה. חשוב שתמשיכי בטיפול דוקא בתקופה הזו ובמסגרת הזו תוכלי לקבל החלטות כמו למשל האם ואיך לשתף את חברך בעניין. לא הייתי ממליץ לעשות זאת מייד, כדאי לחשוב על הדברים ועל האופן בו תשתפי אותו. אולי היה אפשר גם לשלב היפנוזה בטיפול, זה סוג בעיות שהיפנוזה עשויה לעזור בהן. הייתי ממליץ לך לפנות גם לפסיכיאטר ולשקול לקחת תרופות נוגדות חרדה. יתכן שהן עשויות לשפר את המצב כי כנראה יש למתח וחרדה חלק במה שקורה. לגבי הגיוס, זה יכול להשפיע על הפרופיל הרפואי. אין סיבה לשחרר אותך מהצבא אבל ישנן מגבלות לגבי אופי השינה שלך, כל עוד הבעיה קיימת את לא תוכלי לישון בבסיס אלא בבית וזה משפיע כמובן על אופי השירות הצבאי. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני כרגע לא נמצאת בטיפול פסיכולוגי (אם כי הייתי במשך 3 שנים - לא רצופות וזה לא עזר כלל) הפעם האחרונה שהלכתי אל פסיכולוג הייתה לפני כ-5 שנים וזה לא עזר לי כלל. ושאלה נוספת האם הליכה אל פסיכיאטר ושימוש בתרופות שיתן לי לא יגרמו לי לבעיות בתפקוד היומיומי שלי, אני גם לא ממש סובלת ממתח או חרדה לפי מה שידוע לי אפילו לפני בגרויות או בתקופות עומס אני מתפקדת מצויין ולא נילחצת האם עדיין אתה ממליץ על פסיכיאטר? ובקשר לטיפול בהיפנוזה איך אני מגיעה באמת אל אדם שמבין ויכול לעזור לי ולא לסתם איזה מישהו לא מקצועי? תודה רבה על כל העזרה

רציתי לשאול האם הרקע הרפואי גופני של הבעיה נשלל לחלוטין? אני שואלת כי לפעמים (אמנם לא תמיד) דברים הם לא "רק פסיכולוגיים" או "רק גופניים" ואז יכול להיות שבכל זאת, יש אפשרות להיעזר גם על ידי טכניקות/טיפולים רפואיים? אני מניחה שאת אינך היחידה שסובלת מבעייה כזאת - ואז עולה אצלי השאלה האם אין האם אין מומחים לבעיות כאלה שאפשר לפנות אליהם? (בין אם מתחום רפואי או מתחום נפשי או מתחום רפואי-נפשי משותף?)

שלום דווקא בגלל שחלפו כל כך הרבה שנים ובינתיים התבגרת ואת מסתכלת אחרת על החיים ועל העולם, יתכן שכעת הטיפול הפסיכולוגי יועיל. תחשבי איך הסתכלת על דברים בגיל 13 ואיך את מסתכלת עליהם כיום. לפי מה שאת מתארת חשוב שתפני כעת ותטפלי באופן רציני בדברים שהטרידו אותך ומטרידים כיום. אני בהחלט ממליץ על הפניה לפסיכיאטר גם אם אינך מרגישה חרדה באופן ישיר. לפעמים יש תופעות שיוצאות באופן לא מודע מתחת לפני השטח ובהחלט שהבעיה שאת סובלת ממנה היא כזו. את יכולה לבחור פסיכיאטר שגם מטפל בהיפנוזה וכך אולי לשלב דברים. תוכלי לבחור מטפל מאתר האגודה הישראלית להיפנוזה בכתובות www.hypno.org.il בברכה ד"ר אורן קפלן