היחשפות בטיפול

אני בטיפול פסיכולוגי מזה שנתיים. הטיפול יעיל ומקדם. אני מדברת בטיפול על הדברים הכי פנימיים ואינטימיים שלי. דברים שעליהם אני לא מדברת בשום מקום אחר ועם אף אחד. זה מאוד עוזר להתקדמות הטיפול. יחד עם זה, לעיתים (רחוקות אמנם) עולה בי מחשבה, שלמרות שאני סומכת על הפסיכולוג שלי, אני בעצם לא מכירה אותו כלל (כי מטבע הדברים מדברים רק עלי....). ואיך אני מרשה לעצמי להיחשף כך. אולי הוא מדבר עלי או מספר משהו מהדברים לקולגות שלו או לאשתו....ואנחנו חיים במדינה קטנה.... אני בעצם מעלה את השאלה של הסודיות בטיפול. ד"ר רובינשטיין כתב כאן כי הפסיכולוג נוהג להתייעץ עם קולגות במקרים של העברה נגדית. מצמרר אותי לחשוב שהסיפורים העמוקים שלי עלולים להיות מסופרים לקולגות שלו, גם אם לצורך עבודה שלו על "מה זה עושה לו..." אני חוזרת ואומרת שהמחשבות האלה עולות ממש לעיתים רחוקות, הן לא ברמה של חרדות, ועם כל ההיחשפות - את זה אני לא מעלה בטיפול, כי אני לא מצפה שהוא יבטיח לי שהוא לא מספר את הדברים לאף אחד, וגם לא נראה לי לדון ב"מאיפה זה בא לי", כי לא נראה לי שיש לי איזושהי בעייה בעניין.אני מאוד פתוחה עם חברות, וכשאני "מגלה להן את סודותי", אני תמיד יכולה לומר: שיישאר בינינו וכ"ו, וסומכת עליהן. אשמח לשמוע תגובות.

היי יעלי באמת שכן הייתי שואלת אותך איך זה בשבילך לשתף? מה שיתוף מעלה? כי יש כאלה שיותר קל להם ויש כאלה שיותר קשה להם לשתף... זה שפסיכולוגים מתייעצים זה חלק מהעסק באמת כדי להתמודד רגשית עם דברים שעולים בפגישותת, תכנים. וגם התייעצות מקצועית. שני הקולגות שמדברות על מטופל מחויבים לסודיות. כך שאם דשברים יוצאים החוצה זה לא לעניין. אפשר אפילו לתבוע על דבר כזה. אולי כן כדאי להעלות את זה בטיפול...את החשש. את חוסר האמון. שיבגדו בך/ ידעו משהו שאולי יפגעו בך עם המידע.

יעלי ערב טוב אני שמחה בשבילך שאת בטיפול שאת חשה שהוא יעיל ומקדם עבורך. את אף מציינת שאת סומכת על הפסיכולוג שלך, ונוצר בך מספיק אמון בו שמאפשר לך להיפתח בפניו ולדבר על הנושאים הפנימיים והאינטימיים שלך, וטוב שכך. הרצון שלך לשמור בסודיות את הנושאים האינטימיים שלך טבעי, ברור ומובן. מתוך דברייך אני מרשה לעצמי להניח ששיחה שלך דווקא איתו בנושא החששות שלך תהיה הדבר היעיל ביותר עבורך. כל אחד אחר שיענה לך - יענה לך מהמקום שהוא נמצא בו, ומהעמדות שלו. אני חושבת ששיחה פתוחה עם הפסיכולוג גם על החששות עצמם וגם על עצם החשש מלדבר איתו יכולים לשמש אותך בעבודה שלך על עצמך. ניראה לי שכל עוד לא תעלי את הנושא בפגישות איתו, זה יהווה מחסום לפתיחות ולאמון שלך בו. וחבל. קשר טיפולי טוב, רצוי לקדם ולא לחסום עם חששות שקשורים לטיפול עצמו. משיחה פתוחה איתו בנושא תקבלי את התשובות העניניות ביותר. אני מניחה שבשיחה איתו לא תקבלי הבטחות שהוא לא יוכל לעמוד מאחוריהן, אבל אני מניחה שמתוך הנימוקים שלך וההסברים שלו תוכלו להגיע להבנה בנושא. לאותה הבנה שחשובה שתהיה בינכם. בהצלחה א

יתכן ובמקרה הצורך פסיכולוג מתייעץ עם חבריו למקצוע , אך הוא אינו חושף את הזהות של המטופל..... הוא יכול להעלות את הנושא אבל אין לו צורך להשתמש בזהות האמיתית שלך, כך שאני לא מבינה מדוע את חוששת

את צודקת בהחלט, בהתיעצויות מקצועיות, סופרויזנים, חומר למחקרים, ..... הם ללא שימוש בזהות של האדם והם לא פוגעים בשמירת הסודיות, אבל החשש לגטימי וטבעי. ולכן חשוב בעיני השיחה הפתוחה של יעלי עם המטפל שלה, והבנה שלה איתו את הנושא.

יעלי שלום אני בהחלט מבין את החשש שלך, יש לי הרגשה שהוא קשור לשני גורמים. האחד הוא בדיוק מה שאת מתארת בהודעתך, החשש שהדברים האישיים שלך יחשפו כלפי מישהו חיצוני וכמו שאת אומרת, "מדינה קטנה". את החשש הזה אפשר להפיג די בקלות. הדברים שאת אומרת בפגישה מוגנים ע"פ חוק ומחוייבים בסודיות מלאה. המטפל רשאי לפנות להתייעצות מקצועית במידת הצורך אולם גם אז פרטיך האישיים מושמטים והבעיה מועלת כסוגיה מקצועית שמטרתה לקדם את הטיפול ולעזור לך. בכל מקרה, גם היועץ מחוייב באותה סודיות רפואית. בשורה התחתונה, אין חשש שמידע סודי ידלוף מהטיפול ובסך הכל זה גם אינטרנס שלך שעוד איש מקצוע מיומן מייעץ כיצד כדאי לשפר את הטיפול. אבל יש עוד בעיה שעליה לא דיברת ישירות ולדעתי היא הבעיה האמיתית שמטרידה אותך. הדברים שנאמרים בטיפול מדוברים בתוך הקשר אינטימי ואישי מאוד בינך למטפל שלך. פניה לאדם חיצוני פורצת את האינטימיות הזו והופכת אולי את הטיפול למשהו "מקצועי" סטרילי יותר שאולי מפריע לאינטימיות ולתחושת הקרבה. במקרה הזה חובת הסודיות לא פותרת את הבעיה כי הבעיה היא עצם העובדה שלקשר הזוגי שלכם יש שותף חיצוני. התהליכים הללו שקשורים לקשר בין מטפל למטופל עשויים להיות משמעותיים מאוד הן לטיפול עצמו והן לסוגיות שעימן את מתמודדת בקשרים בין אישיים גם מחוץ לטיפול, ולכן אני מציע לך להעלות את כל הסיפור המלא בטיפול ולהיעזר בחומר הגלם הזה כמנוף טיפולי. בברכה ד"ר אורן קפלן

מעניין שעשית את הקישור בין סוגיית החיסיון לסוגיית האינטימיות. הקשר עוד לא לגמרי ברור לי, אבל כיוון ששאלתי כאן לפני כמה ימים על אינטימיות בטיפול, (באותו שם, טיפשונת שכמותי), וכיוון שלא נראה לי שדיפדפת אחורה לבדוק, הרי שזה חייב להיות קשור.... עוד חומר לעבודה... תודה שהארת את עיני יעלי

רציתי רק להעיר, לגבי החשש הראשון (מפני חשיפת המידע) שבמקרים רבים המציאות לא תואמת את החוק. רק לאחרונה קראתי (אמנם בפורום אחר) על מטופלת שסיפוריה חזרו אליה דרך מכר משותף לה ולמטפל - ועל ההלם שחוותה. אולי זה המקרה הנדיר, אבל להרגשתי, מקריאה בפורומים האלה ואחרים, חריגות אתיות קטנות וגדולות הן נפוצות הרבה יותר ממה שבהתחלה רציתי לדמיין... (ועדיין זה קשה לי להאמין לפעמים למה שאני שומעת וקוראת). אז זה באמת מרגיע שהחוק מגן על המטופל ואני בהחלט לא חושבת שיש טעם "להפחיד" מטופלים, אבל אולי חשוב להיות מודע לכך שלא כל הפסיכולוגים ישרים/הגונים/אתיים באותה מידה. יש הרבה מטופלים שגם נפגעים בטיפול, ואני חושבת שאם טיפול הוא כלי שיכול באמת לעזור, במקרים אחרים הוא יכול גם באמת להזיק. זאת חלק מהמציאות הבעייתית של תחום הטיפול הנפשי...