מבקשת עזרה לגבי בני

בני בן 14 . ילד עם בעיות למידה, מקבל הרבה עזרה בלימודים, ילד לא כ"כ חברותי, מתבטא בזה שיושב הרבה בבית, לא יוצא החוצה לא יוצא עם חברים, לפעמים הולך לתנועת נוער. לאחרונה החל להיות כל כך חצוף בעיקר כלפי (אמא שלו) . זורק מילים מעליבות כלפי, עונה בחוצפה ובזילזול לכל דבר שאני מבקשת או מדברת. אם אני עירה לו על התנהגותו תשובותיו הם: זה מה שיש, אין מה לעשות, אני אהיה ילד הכי רע שלא תוכלי להתנאות בי. יש לציין שתמיד אמרתי עליו שהוא ילד טוב ועוזר כשמבקשים ממנו. יש לציין שאל אביו הוא פחות תוקפני. (אני ואביו נמצאים במערכת זוגית לא כ"כ בריאה) אלימות מילולית, חוסר כבוד ביננו וכו'. שאלתי היא: האם נכון מה שאני עושה: אני החלטתי פשוט לא להתייחס אליו ( בהפגנתיות). אמרתי לו עד שלא תתחיל להתנהג אלי בכבוד אני לא מעוניינת לדבר איתך ואתה בשבילי לא קיים. אני עושה זאת כי אני חושבת שבאיזה שלב הוא יישבר. יש מצבים שהוא אומר לי: את אמא רעה, אשה זרה, שונא אותך וכו'. למרות שאני אמא בכל לא רעה. למרות הכל אני מנסה לדבר איתו ולנסות להבין אותו ולעזור לו. אך אני חושבת שיש גבול לחוצפה כלפי ולזלזול. דיברתי איתו רבות והסברתי לו גם בתקיפות שאני לא מוכנה שהוא ידבר אלי כמו שהוא מדבר. אני פוחדת שהמצב ימשיך ויחמיר וכבוד כלפי לא יהיה לו אף פעם. אז האם אני נוהגת נכון שהחלטתי פשוט להתעלם ממנו לחלוטין. לתשובתך אודה.

אסתי שלום בחרת באסטרטגיה של מלחמת כוחות. בגישה כזו יתכן שהוא ישבר, ויתכן שאת תישברי. השאלה מדוע להישאר בהורדת הידיים הזו. יש כאן בעיה רצינית שצריך להתמודד איתה. גם אם הוא לכאורה יכנע, יהיה בזה משהו מאוד זמני שלא יפתור שום דבר מבפנים - רק כלפי חוץ. אני מציע לך לקרוא את ספריו של פרופ' חיים עומר שיקום הסמכות ההורית והמאבק באלימות ילדים. לדעתי כדאי שתפני לקבל הדרכה מפסיכולוג ילדים ונוער כיצד לנהוג. הבעיה עם בעלך יכולה להיות הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי היחסים שלך עם בנך. אם בעלך מרשה לעצמו להתנהג בזלזול ואלימות כלפיך מדוע שהבן לא ייקח ממנו דוגמא? יתכן שאם היית מטפלת ביחסים עם בעלך, הבעיה עם הילד היתה נתפתרת מאליה, ובעלך מן הסתם יקח תפקיד בשינוי המערכת הביתית. בברכה ד"ר אורן קפלן