הפרעה מילדות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר קפלן שלום רב, אני בחורה בת 24, סטודנטית ועובדת ומסתדרת מאד עם אנשים ואוהבת מאד אנשים. יש לי בעיה שמפריעה לי מאד מילדות ואני מרגישה ממש כאילו יש לי הפרעה נפשית - זה אולי נשמע כמו בדיחה אבל זה ממש מציק לי כשאנשים שיושבים לידי או נמצאים איתי אוכלים בפה פתוח או כשלועסים מסטיק בקולניות זה ממש מגעיל אותי מבפנים אני לא יכולה לשמוע את זה כמו שיש אנשים שלא יכולים לשמוע כשמגרדים לוח כיתה ויש קול צורב שכזה , אני שומרת בבטן כמובן כי אני מרגישה שזה לא נכון אבל זה ממש מפריע לי ועוד יותר מציק לי למה זה כ"כ משגע אותי למה לאחרים זה לא?! אמי תמיד אמרה לי שחברה טובה שהיתה לי כשהייתי קטנה והכל היה מפריע לה היא זו שהכניסה לי "ג'וקים בראש" שפתאום התחיל להציק לי העניין אבל אני לא יודעת למה ואיך ואיך להפסיק את ההפרעה הזאת? אודה לך אם תוכל לתת לי קצה של חוט...
מקשרת באופן לא מודע בין מה שתיארת-לעיסות וכו' לבין משהו-כנראה מיני שנתפס אצלך בגיל ההוא כאסור.ואז כשעושים זאת לידך-זה מזכיר לך את המיני טראומה שלך, ואת משליכה את הרגשות מאז-על הלועס. יש מבין?
מירב שלום את מתארת סוג של מחשבה טורדנית ותגובה רגשית של גועל שקשורה לאכילה ולעיסה. סביר להניח שיש לזה מקורות בהיסטוריה האישית שלך אבל יתכן שאפשר לטפל בזה גם ללא הבנה עמוקה של מקורות העניין. במידה והבעיה ממוקדת, כלומר, אין לך סוגים נוספים של מחשבות טורדניות או בעיות אחרות משמעותיות סביר להניח שיהיה אפשר לעשות שינוי באמצעות טיפול פסיכולוגי התנהגותי קוגניטיבי, היפנוזה עשויה להיות יעילה גם היא. בברכה ד"ר אורן קפלן