יחסי מטפלים-מטופלים

שלום, רציתי לשאול, האם כמטפל הקשר שנוצר בינך לבין כל אחד ואחד ממטופליך הוא דומה בעיקרו, או שיש מטופלים שאותם אתה מעדיף יותר, נהנה לבלות שעה טיפולית בחברתם יותר, ומצטער כשהם עוזבים בסוף הטיפול ומרגיש שתתגעגע אליהם יותר מאשר אל האחרים. סליחה על החדירה לפרטיות, מקווה שתוכל לענות.

פסיכולוגים הם בני אדם ולכן יש הבדלים בין המטופלים השונים, מה גם שסוג הבעיה של המטופל וצורת הטיפול בהתאם לבעיה גם יוצרת קשר שונה בין המטופלים. אני לא חושבת שפסיכולוג יענה לך תשובה ישירה על שאלתך(לגבי העדפה שלהם הם יגידו : מדוע זה חשוב לך? וכד' ז"א הם יעבירו את השאלה אליך

שלום עשית בשאלתך חלוקה לשתי קבוצות בלבד. כאלה שנעים בחברתם וכאלה שלא. אין ספק שיש הבדלים בין אנשים שונים והחוויה שהמפגש איתם מקרינה עליך, בין אם אתה פסיכולוג ובין אם בתפקיד בינאישי אחר. לכן התשובה די פשוטה, בוודאי שיש הבדל בחוויה של הפסיכולוג כשהוא יושב עם מטופלים שונים. הדבר החשוב בטיפול הפסיכולוגי הוא שהחוויה האישית הזו יכולה לשמש חומר גלם חשוב וקריטי לפעמים, לטיפול הפסיכולוגי עצמו. אם אני יושב עם מטופל שמעורר אצלי התנגדות או חוסר אהדה אני אבין משהו חשוב על האופן בו הוא יוצר קשרים עם אנשים. כמובן שאבדוק גם עם עצמי קודם האם יש משהו פרטי ואישי אצלי שיוצר את התגובה הזו, כי יתכן שזה לא שלו, אלא שלי. בכל מקרה, אהיה לי מאוד חשוב להבין את הדינמיקה של הטיפול שיצרה אצלי תחושות מסויימות. זו הדרך היחידה שיש לפסיכולוג להבין משהו גם על מה שקורה מחוץ לטיפול, מעבר למה שהמטופל מספר. חלק מהמטרה הטיפולית בעיני תהיה להגיע למצב בו התחושה שלי תשתנה כלפיו כי אז בד"כ אוכל גם לדעת שמשהו בטיפול עזר לעשות שינוי. זה על קצה המזלג מה שבתיאוריה הפסיכולוגית מתייחס לתופעות בין אישיות בתוך הטיפול כמו העברה, העברה נגדית, הזדהות השלכתית וכו'. ולבסוף, היכן זה פוגש אותך? אין לי ספק שכל אחד היה רוצה להרגיש שהוא מיוחד ושונה וזה דבר שבהחלט יכול לקרות גם בתוך הטיפול. עם זאת, יש גם תחושות של תחרות וקנאה ואז הייחודיות אינה מספיקה כי תמיד יש מטופלים אחרים שעלולים לאיים על המקום, בדיוק כמו שקורה במקומות עבודה, בחברה, במשפחה. בברכה ד"ר אורן קפלן