ילדים בצבא

ד"ר אורן שלום יש לי בן חייל שמשרת בנח"ל ובשבוע הבא הוא הולך לג'נין למבוא דותן היכן שנהרג שם חייל השבוע. בתי השנייה מתגייסת עוד חודש לצבא ולמרות שלא תהיה "קרבית" יש מספיק סיבות לדאוג נסיעות וכו'. אני מאד חרדה ובמתח וכמה שאני מנסה לחשוב חיובי ולהעסיק את עצמי ולא לחשוב, לפעמים ובעיקר בלילה בכל זאת יוצא לחשוב וזה ממש לא קל בלשון המעטה. אני מתארת לעצמי שיש היום הרבה הורים במצבי אף שלא יצא לי אישית לדבר על כך עם מישהו. איך עוברים את זה......... תודה דפי

דפי שלום, הבעייה שאת מעלה היא קשה. אנחנו דואגים לילדים שלנו גם כשהם בבית, אז לשלוח אותם למקומות שאנו יודעים שמסוכנים בעבורם בוודאות זה לא נראה הגיוני.. אבל אין לנו ברירה. הם יילכו לצבא וכשהם ישתחררו, הם אולי ירצו לסע להודו לשנה, או למזרח, או סתם לקפוץ בנג'י. אנחנו יכולים רק לספק להם את הכלים הטובים ביותר כדי שיוכלו להתמודד עם העולם שבחוץ על כל הסכנות שבו. וכמובן שלא משנה מה, תמיד נדאג להם... בהצלחה.

היי דפי, אכן את מתארת סיטואציה לא קלה. להיות הורה לילדים חיילים במדינה בה יש טרור ולא מעט נפגעים . מדינה בה השירות הצבאי הוא גם חובה. קודם כל קבלתי את העובדה שהפחדים שלך הם לגיטימיים . חשוב שתדעי שהמון הורים חשים כמוך ומתמודדים עם פחדים בהקשר לשירות של ילדיהם ולבריאותם במסגרת הצבאית. נסי למצוא פורומים בהם תוכלי לדבר ולשתף במחשבות וברגשות שלך בנושא. זה יכול להקל כששומעים גם אחרים . נסי שיטות הרפייה, מדיטציה, ספורט שמרגיע אותך, כל דבר שיכול לגרום לך הנאה והרגעות. אם את מרגישה שזה ממש לא בשליטתך והמתח קשה מנשוא, את כמובן יכולה לפנות לעזרה מקצועית. ייעוץ. בהצלחה, ובלי לילות לבנים רבים...:)

דפי שלום אני מסכים עם דבריהם של ירדן והלוחמת. הסיטואציה לא קלה ומה שאת עוברת הוא טבעי. ראשית זכרי שמדובר על חשש שלפני שינוי, בהחלט יתכן שכאשר השינויים בשיבוץ יקרו יהיה משהו שקצת ירגיע אותך בכל זאת. הגישה הרציונלית / סטטיסטית מדברת כמובן על כך שהסכנה מצוייה בכל מקום וכו', לפעמים זה יכול לעזור. זהו תהליך באמת לא פשוט בו הילדים גדלים ויוצאים מטווח השליטה ההורית, לעיתים למקומות מסוכנים, והורים רבים אכן עוברים את התקופה הזו בצורה קשה. מתוך ההיכרות שלך עם עצמך תצטרכי ללמוד כיצד עוברים את התקופה הזו וסביר להניח תקופות נוספות בהמשך (כאמור, טיול למזרח וכד'). האפשרות לדבר עם הורים נוספים יכולה בהחלט לעזור, תמיכה משפחתית וחברתית משמעותית מאוד במצבים כאלה. במידה ואת מרגישה שזה יוצא מכל פרופורציה ומשבש לך את החיים יש מקום לפנות גם לעזרה מקצועית כדי לפחות להוריד את הלחץ במדרגה או שתיים. בברכה ד"ר אורן קפלן