מראות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא אוהבת להסתכל על עצמי במראה, בכל מקום שיש מראות אני בורחת. אני יודעת זה מפני שאני לא אוהבת לראות את מה שאני רואה. אולי אם הייתי מסירה מעליי עשרה קילו אז כן הייתי אוהבת להסתכל, אני גם מקיאה לפעמים (לא הרבה) אבל זה לא ממש עוזר לרדת במשקל. רקפת
רקפת שלום רב, לא ברור לי מה מטרת כתיבתך. האם את מעוניינת בתגובות של שאר הגולשים? האם את מעוניינת בחוות דעת מקצועית? האם את מבקשת משהו אחר? לפי הדברים המועטים שכתבת, נראה כי יש לך קושי לקבל את עצמך ואת מראה גופך. עצם עניין ההקאות מוסיף עוד יותר מושג לגבי נושא זה. דימוי גוף וקבלה עצמית הם נושאים חשובים מאד, ומתקשרים מן הסתם לדימוי העצמי הכולל שלנו ולתחושת הערך שלנו בעיני עצמנו ובעיני אחרים. המידה ואת חשה כי הנושאים הללו קשים עבורך להתמודד לבד, היית ממליצה לך ללכת לטיפול פסיכותרפויטי. בטיפול תוכלי לעבד נושאים אלה, לבחון את תופעת ההקאות (שבוודאי אינה מועילה לבריאותך הפיזית והנפשית כאחד) ולהגיע להחלטות או שינויים שאת מעוניינת לעשות, אך אינך מסוגלת כרגע מסיבות שונות. במידה ואת רוצה המלצות על מטפלים, אשמח לעזור. בברכה, טלי פרידמן
טלי צודקת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
