שטיפת ידיים כפייתית

שלום. יש לי אח בן 13 וחצי הסובל משטיפת ידיים כפייתית. הוא גומר ביום בקבוק שלם של סבון על שטיפת ידיים, ומבלה המון זמן עם הברז פתוח. לאחר שהוא מסיים לשטוף את הידיים הוא לא נוגע בכלום, ומפחד שמשהו יגע לו בידיים. שום שיחה שערכנו איתו ושום הערה לא שינתה את ההרגל, הוא ממשיך כאילו לא אמרנו לו כלום. המצב הזה מעורר המון מתחים במשפחה והוא הגיע למצב שממש לא מפסיקים להעיר לו ולהתווכח איתו. אמא שלי לא רוצה לקחת אותו לפסיכולוג בגלל ש - "מה יגידו אם ידעו..." ומחכה שהתופעה תעבור לבד. בהתחלה כששאלנו אותו למה הוא עושה את זה, הוא אמר שזה בגלל שהוא גילה שהוא "התבגר" מבחינה מינית והוא נגעל מזה, אך עם הזמן התברר שלא רק בעיית ההתבגרות גורמת לו לזה אלא גם נגיעה בחפצים בבית כמו ארון, מפסקי חשמל וכו... מה הפתרון.

אסף שלום אתם חייבים לפנות לטיפול ואסור להזניח את מה שקורה. שיחות ונזיפות לא יעזרו כאן. שטיפת הידיים היא התנהגות כפייתית והיא מהווה ביטוי לחרדה פנימית שעימה מתמודד אחיך. חוסר טיפול בעניין כעת יכול להביא להחרפה של מצב החרדה ואין כל סיבה שאחיך ישאר ללא עזרה מקצועית במצב כזה. זהו סבל רב עבורו ועבור כל המשפחה. הסבר לאמך את העובדות הללו ואם אתם מפחדים מ"מה יגידו" אז אל תגידו לאף אחד. צריך לפנות לעזרה מקצועית הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה התרופתית (באמצעות נוגדי חרדה). בברכה ד"ר אורן קפלן