מה קורה לי? :(

הודעה זו פורסמה גם בפורום פסיכיאטריה, אך איני יודע לאן זה יותר מתאים. אני תלמיד בכיתה י"ב שלא מזמן חזר מטיול שנתי. במהלך הטיול שתיתי מעט אלכוהול, השתכרתי מעט, ובערב חזרתי לעצמי. למחרת בבוקר נראה שהכל היה בסדר, אך בערך בשעה 11-12 התחלתי לחוש הרגשה מוזרה של ניתוק מהסביבה, כאילו אינני עצמי. הסביבה החלה להדמות למעין חלום, והתנהגותי השתנתה. הרגשתי יותר חופשי לדבר עם אנשים ולעשות דברים שקודם הייתי מתבייש לעשותם. אך כל אופן המחשבה שלי השתנה, הכל היה מעורפל ומעין חסר משמעות. בערב התחלתי לדאוג, ובעקבות שיחה עם חובשי חמת גדר (ששם היינו באותו ערב, כחלק מן הטיול) נרגעתי מעט, והגעתי למסקנה שהכל יעבור בבוקר המחרת. ואכן, תחילה נראה כאילו התעוררתי במצבי הטבעי, והכל שב למצבו הרגיל. אך במהרה הבנתי שאין זה כך, והתחלתי להרגיש את אותה ההרגשה המוזרה. אותו דבר קורה גם כעת, לאחר שינה ארוכה בבית. ברגע זה אני מפוחד למדי, וברצוני לשאול במה מדובר. לאחר מחקר קטן נתקלתי במעין הפרעה בשם Depersonalization, ותסמיניה נראים דומים לאלו שלי. אני מאוד פוחד שמדובר בתופעה כרונית כלשהי אשר תמשך תקופה ארוכה, שכן הדבר שינה לחלוטין את כל אופן מחשבתי. אני רוצה לחזור להיות "אני" שוב. אנא עזרו לי.

רציתי לכתוב לך את דעתי, שהיא כמובן לא מוסמכת. אני חושבת שסיאטוציה של טיול שנתי היא סיטואציה שונה מהיוםי-יום, ומהזכרון שלי היא הרבה פעמים די אינטנסיבית - נמצאים עם הכיתה וחברים ביחד, לפעמים מנסים קצת לעשות שואו-אוף על הבנות, וגם על חברים אחרים, ישנים פחות, אוכלים לא רגיל, לא נמצאים בבית. הכל שונה. הרבה פעמים אחרי שחוזרים מטיול שנתי מרגישים שמה שקרה בטיול זה משהו שמי שלא היה פשוט לא יוכל להבין. אני מבינה שמה שקרה לך לא היה ממש חוויה חיובית, ויכול מאד להיות שחלק ממה שאתה חווה קשור להתנהגות שלך בזמן שהיית תחת השפעת אלכוהול. אתה כותב שנפתחת, התנהגת באופן שהוא לא הרגיל שלך, ויכול להיות שעכשיו, אחרי שההשפעה של האלכוהול עברה, אתה עדיין חווה את התחושה של לעשות דברים שלא היית עושה בדרך כלל. יכול להיות שהתחושה הזאת שלא התנהגת רגיל, לא התנהגת "כמו שאתה" גורמת לך לחוש זרות לעצמך. היכרת את עצמך באופן מסוים, ואז התנהגת אחרת, ופתאום אתה לא יודע מי אתה - האדם הזה או האדם האחר? אולי יש איזו בושה שאתה חש עכשיו כשאתה נזכר בהתנהגות שלך? בכל מקרה, התרופה הטובה ביותר בעיני היא לחזור לשיגרה, ואולי לדבר עם מישהו מהחברים שלך שהיה שם על מה שקרה, על איך שהתנהגת וכו'. כך תוכל לעשות אינטגרציה - כלומר לשלב - את החוויה שהיתה לך תחת השפעת האלכוהול ליום יום ולא תחוש שמדובר בשני חלקים זרים שלך.

שלום מה שקורה לך הוא שמאוד נלחצת וגם כרגע יש לך מחשבות מאוד לא נעימות. תחושת הניתוק הוא סוג של הגנה. יש כאלה שחשים חרדה עזה, אחרים מתנתקים. שתי השיטות הן שני צדדים לאותה מטבע. אינני יודע לומר מדוע כל כך נלחצת. אולי אתה תדע להסביר זאת. המחשבות שלך על כך שמדובר בבעיה כרונית שתלך ותמשיך מזינות את החרדה ויוצרות מעגל סגור של מחשבות. נשמע שאתה חושש מאוד מאובדן שליטה על המצב, ואולי זה שורש הבעיה, הרי במקור השתכרת מעט ובכך יש מידה של אובדן שליטה. נסה להירגע, אין מדובר בבעיה כרונית שתשבש את חייך, אלא טעימה של חלק ממך שלא היית מודע אליו עד היום. אם תצליח להרגיע את עצמך סביר להניח שהתופעות תעלמנה במהירות. אם תראה שעד יום ראשון התופעות לא דועכות פנה לייעוץ מקצועי. בברכה ד"ר אורן קפלן