קבלת עזרה?!

שלום רב, כנראה, אחי סובל מסכיזופרניה פרנואידית-כיוון שבמשפחה לא מדברים על כך כלל ולאימי יש הכחשה טוטלית מהעניין אני מתחילה שאלתי ב"כנראה". מדובר על מחלה שפרצה לפני זמן רב אני זוכרת סיטואציות שהוא היה מביט בי ולא מאמין שאני אחותו אלא מישהי אחרת או שהיה חושב שמישהו רודף אותו.אלו דברים מהילדות שזכורים לי. כאשר היו 2 סיטואציות לא נעימות שקרו לי איתו-האחת הוא רצה לבוא לישון יחד איתי במיטה כאשר אירחתי אותו לאחר שעזב מקום עבודה בעיר אחרת.וסיטואציה נוספת ביקש שנתנשק כיוון שיש לי עור נעים-זה קרה לפני כ4 שנים. שוב מאחר והכל סגור מאוד בכל הקשור להפרעה שלו במשפחה הדחקתי זאת גם אני.הוא כל הזמן חושב על מעברים לעיר אחרת/לא מחזיק זמן רב בעבודה אחת.כואב לי מאוד לראותו כך ואני לא מכירה לעומק הבעייה להבין מדוע זה קורה.כמובן שהוא מטופל ע"י כדורים ואצל פסיכולוג.הייתי מאוד רוצה להבין מה עובר עליו וממה זה נגרם.יתכן והבית בשל החינוך שהיה מכוון תמיד להצלחה ולהשוואה מול אחרים גרם לתסכול שהוליד המחלה.ברור שמדובר בגורם סביבתי וגורם תורשתי אבל עדיין מה יכול להאיץ המחלה. אחי גם מאוד קפדן דייקן ומסודר בהגזמה מכבס בגדיו לעיתים קרובות מדי כולל ניקוי שיניים לאורך זמן שימוש ברשומות לכל דבר שחושב עליו לא מסוגל לאכול מאותה צלחת שמוגש בה אוכל לכולם האם זה שילוב של התנהגות כפייתית או סימפטום של הסכיזופרניה?? אמי מאוד מתביישת בכך ולעיתים נראה שהיא סולדת ממנו או מרגישה שלא הצליחה בגידול ילדיה.היא תמיד רצתה שכולם יצליחו ויתקדמו כאשר התוצאה בפועל רחוקה ממנה מאוד.אני מרגישה תמיד את הצורך לרצות ומרגישה רע שלא השיגה את מה שהיא הייתה רוצה שיהיה לנו זה גורם לחוסר בטחון ממשי שנראה לי שפגע בנו המון.לציין שאימי אינה אומרת דברים אלו מילולית אלא אני מרגישה אותה מבלי שתאמר זאת מפורשות כמו כן היא אימא נהדרת מאוד דאגנית וכ"כ טובה מה שמקשה עליי יותר להבין למה זה קורה לה? לאחרונה אחי סופסופ מנסה לקבל עזרה ממוסדות (סל שיקום?? ) כאשר הגיעה עובדת סוציאלית לביתנו אימי מספרת שעשתה הכל כדי שלא ירגישו בכך. מצד אחד זה מכעיס ומצד שני אני מבינה אותה כי זול לא התמודדות קלה ובטח ובטח כאשר יש פער גדול בין שאיפותיה למצוי.היא כל הזמן חושבת שהיא כ"כ התאמצה וויתרה בשביל ילדיה כאשר בסוף ה"תוצאה" כ"כ שונה.

א. שלום יש חשיבות לכך שתדעי מה יש לאחיך באופן יותר מדוייק. אני מעריך שלמרות הכחשות אמך היא קיבלה בעבר אבחנות שונות לגביו. אגב, בהחלט יתכן שיש כמה אבחנות אפשריות ושגם הרופאים לא יודעים במדויק לקבוע מה יש לו. זה די ברור שמדובר בבעיה רצינית שמשבשת את החיים שלו באופן משמעותי, וכן יוצרת דינמיקה מורכבת בתוך המשפחה. כאסטרטגיה ראשונה הייתי מציע לך לקחת את הוריך לשיחה רצינית ולהסביר להם ששנים את מסתובבת עם חוסר וודאות לגבי אחיך ושאת רוצה לדעת מה בדיוק האבחנה שקיבל ע"י אנשי המקצוע. כאשר יש אדם חולה במשפחה זה חשוב לדעת מה יש לו וכיצד צריך להתמודד ולהגיב אליו. המקרים הקשים שקרו לך איתו מבהירים זאת באופן ברור ביותר. בכל מקרה, גם אבחנה פורמלית לא ממש תפתור את הבעיה המרכזית שאיתה את מתמודדת. יש כאן סיפור משפחתי מורכב שמשפיע על חייך הרגשיים באופן משמעותי ובמוקדם או במאוחר הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעבד ולהבין את סיפור החיים האישי שלך בצורה טובה וכדי שתוכלי להתמודד טוב יותר עם העתיד בתוך המשפחה ומחוצה לה. בברכה ד"ר אורן קפלן