שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/02/2001 | 23:56 | מאת: אולי

נפגעתי כילדה מתקיפה מינית מבן משפחה, מגיל 13,הפסקתי לאהוב אוכל..אינני רזה!! התחלתי להקיא,כתגובה לסביבה,שלא הבינה מדוע אינני אוכלת,אך בד בבד העירו לי על כך שאני צריכה לרדת במשקל,בתיכון הפסקתי להקיא,אך המשכתי לאכול מעט. כבר כ-5 שנים שהתחלתי שוב להקיא. לאחרונה התחלתי טיפול,יחד עם כניסה לקבוצת תמיכה לנפגעות מינית בילדות , בשבועיים האחרונים,אינני מסוגלת לאכול דבר.. שוב אני מדגישה ,שאינני רזה..עדיין לא. אתמול ביטלתי את פגישתי עם המטפלת שלי,והפגישה בקבוצה היתה לי סיוט!!!! אני מרגישה שכל מה שאני רוצה,הוא להסתגר בתוך עצמי!! אינני מסוגלת לתקשר..לא עם המטפלת שלי ,ובכלל.. אני עצבנית,עייפה,ולא אוכלת! או מקיאה! אני מרגשיה שאני בעולם לא מציאותי...לא שייכת,לפתע אני תוהה אם באמת קרו לי אותם דברים כילדה.. מה קורה לי??? אפשר לקבל עזרה? תודה

02/02/2001 | 00:40 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שלום את מתארת דברים קשים שאת עוברת עכשיו וכנראה שעיבוד הטראומה מילדותך לוחץ במקומות כואבים. התקיפה שחווית בילדות ממשיכה לתקוף אותך גם כיום. היא מנסה לתעתע את זכרונך עד כדי המחשבה שאולי הכל היה דמיון. זו תופעה מוכרת, מעין ניסיון הגנה של הנפש על עצמה לנתק את הזיכרון הכואב מהמציאות. יצרת לעצמך מסגרות טיפוליות הן במפגש אישי והן בקבוצה. זה בוודאי תהליך קשה אבל אין ברירה אחרת. לא ניתן לדחות לעתיד את התהליך הזה ומחיר הדחיה כבד. נסי להיעזר באנשים קרובים לך ובמטפלים שלך ברגעים הקשים. אין דרך אחרת. פשוט להמשיך. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

02/02/2001 | 00:59 | מאת: אולי

אבל זו הבעיה!!!! שאינני מסוגלת לדבר!!!!! אני נסגרת!! ולא רוצה ומסוגלת לדבר!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית