מה אני ?????

אני כבר די הרבה זמן מרגיש חצוי. אני לא יודע לאיזה צד אני שייך האם אני חולה נפש או בנאדם נורמלי עם בעיות. אני אסביר: יש תקופות שאני תלוי לגמרי בכדורים נוגדי דיכאון שלא ממש עוזרים לי. אני מיואש , לא יכול לעבוד , לא יכול לחפש עבודה , וגם נלחץ מיזה שאין לי כסף וזה מן מעגל כזה שרק מחמיר.. ויש גם תקופות יותר טובות שאני עובד , או לומד ומצליח לא רע וגם עקב כך המצב הכלכלי יותר טוב וגם מרגיש יותר טוב מבחינה נפשית. התקופות האלה יכולות להמשך עד 8 חודשים ואפילו שנה. הבעייה היא כמובן בתקופות הרעות: מבחינה כלכלית מה שקורה הוא שאני לא פונה לקבל דמי אבטלה (או שלא מגיע לי מכל מיני סיבות בירוקרטיות). אני לא פונה לקבל השלמת הכנסה (אין לי כוח לכל הבירוקרטייה) וגם תמיד אני במין אופורייה כזאת שאוטוטו אני מוצא עבודה.. אני מידי פעם מוצא עבודות זמניות והמשכורת ממש מצחיקה. ואז אני חושב למה לא לפנות ללשכת הסעד \ עובדת סוציאלית שיעזרו לי? אחותי שעברה את כל המסכת הזאת אומרת לי שזה ממש לא פשוט במיוחד שאני במצב גבולי כזה ולפעמים אני עובד.. וגם זה שלא אושפזתי אף פעם גם מקטין את הסיכויים להשיג משהו. אני חצוי ומבולבל וזה יותר מקשה עליי לעשות משהו. אשמח לקבל כל הערה או פתרון למצבי. תודה על ההקשבה. איציקון

איציקון שלום מחלת נפש היא ביטוי פופולרי אך מאוד לא מדוייק. הנפש אינה חולה, יש בעיה שניתן להגדיר אותה במונחים רפואיים ופסיכולוגיים. התלונה העיקרית שלך היא על דיכאון. דיכאון היא מחלה שיש לה טיפול תרופתי ופסיכולוגי. לעיתים היא נמשכת זמן רב וצריך להילחם בה. נדרשת סבלנות רבה והיענות לטיפול לאורך זמן. יש לצפות לגלי עליה וירידה לאורך הדרך. הפסיביות שאתה מתאר היא חלק מהבעיה וחשוב להילחם עם זכויותיך. נסה להיעזר באדם קרוב שיוכל לתמוך בך בנקודות הצומת הללו בהן אתה זקוק למשהו מהממסד. אין כאן פתרון מיידי וקל אלא תהליך ממושך שאם תעבור דרכו יש סיכוי רב שתוכל להשתקם ולעמוד על הרגליים. אני מצרף קישור למאמר על דיכאון http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm בברכה ד"ר אורן קפלן