פסיכולוג יכול לטעות?

יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי, יש לי פסיכולוג כבר שנה ופתאום בצורה מאוד מוזרה הוא כאילו הטיף לי דברים לא לעניין וזרק לי הערות שהייתי בשוק ועם דמעות בעיניים על איך שאני, ושאני לא באמת כנראה כמו שאני מציגה את עצמי בדברים מסויימים, וכל מיני דברים שנשמעו ממש כועסים עליי והדרך שלי ואיך שאני רואה את עצמי, ממש דברים כאילו מתוסכלים ויצאתי בסרט נוראי ממנו ובשוק, וני לא רוצה לחזור אליו. השאלה שלי היא אם באמת יכול להיות שהוא פישל והיה מתוסכל ממשהו אצלי ודברים קצת יצאו משליטתו, ושהוא טעה? פסיכולוגים מפשלים בכאלה דברים? לקחתי את הדברים שהוא אמר עליי נורא קשה

אבל השאלה היא האם את חושבת שהוא טעה באבחנות או טעה בבחירה לומר אותן ובדרך שבה בחר. שני הדברים שונים מאוד. אתחיל ממה שצריך להאמר- אינך אמורה לחוש תחושות כאלו כלפי המטפל שלך, וכל רגש כזה צריך לעלות לדיון. ייתכן והדברים הובנו אצלך כביקורת, או כהטפת מוסר, ומהמקום שבו הוא אמר אותם הם נראו אחרת. בטיפול הרבה מאוד פעמים עולים וצפים רגשות שעולים בחיי היום יום, כמו למשל- פחד מביקורת, רצון להיות 'בסדר' , רצון לספק את כולם, וייתכן שהדברים שהמטפל שלך אמר לך נגעו בדיוק בנקודות הרגישות. במידה ואין זה כך, את צריכה להבין שכל פסיכולוג הוא בראש ובראשונה אדם. לפעמים ההבנה הזו מנפצת אשליות וגורמת לכאב גדול, אני למשל, תקופה ארוכה מאוד רציתי שהמטפל שלי יתנהג אלי כמו לאדם ולא כמו למטופלת, ויאמר לי דברים כמו בשיחה בין חברים, לא יהיה תמיד מחושב וקר, וברגע שהוא אכן התנהג כך, הרגשתי רגשות מאוד אמביוולנטיים, כעס גדול על זה שהוא מטיח את האמת בפני, לא מגן עלי ושומר עלי ועוטף אותי בצמר גפן... הטיפול הוא תהליך שבו אנחנו אמורים להגיע לתובנות משמעותיות על האופן שבו אנו מתנהלים, התובנות אמרות להגיע מאיתנו, אבל תוך כדי עידוד והכוונה של המטפל. כנראה שהמטפל שלך חשב שהוא משקף בפניים את המציאות כמו שהוא ראה אותה, ייתכן והוא הגזים, אבל כנראה שיש משהו מאחורי המעשה. מניסיוני, דווקא הפעמים שבהן הרגשתי ש'אני לא רוצה לחזור יותרק היו הפגישות המשמעותיות ביותר. ולצערי, דווקא אלו שבעקבותיהן רציתי עוד, לא היו מקדמות מבחינה טיפולית. אפרת

אפרת, דבר ראשון תודה. אני חושבת שהוא גם טעה באבחנה ובטח בדרך שבה הוא אמר והציג את הדברים, ממש גרם לי להרגיש רע ולבילבול, כי הרי יש למטפל המון אחריות עליו ובטח בגלל שהמטופל חושף את כולו בטיפול. אני מוטרדת מכך שאני ממש מרגישה שאני לא מעוניינת בו כמטפל יותר, אני חושבת שקרה משהו שלא צריך לקרות, הרי לא באתי אליו באמת כדי שיגיד לי איך הוא רואה אותי ושיעביר ביקורת, אני חושבת שזאת הייתה מין פליטה, השאלה שלי אם זה נכון לעזוב ויאך אני עוזבת? לא בא לי לבוא לשם. ועוד דבר, הגיוני שבאמצע טיפול של שנים מחליפים מטפל, שהוא כבר לא מתאים? ומתי יודעים שמסיימים טיפול???

שיר שלום מדוע לא? לימודי הפסיכולוגיה לא מגינים על אף אחד מטעויות. הפסיכולוג לא אמור להיות אדם מושלם, ובטיפול עולים לא פעם קונפליקטים וכעסים, כמו גם במקומות אחרים בחיים. השאלה כיצד מתמודדים על הכעס והקושי. ללכת מבלי שוב זה לא הפתרון, לא בטיפול ולא במקום אחר. זה שהפסיכולוג שלך הטיף לך מוסר זה לא אומר שהוא מפספס אותך. יתכן למשל שמאוד איכפת לו ממך ומכעיס אותו לראות שאת עושה משהו שלדעתו פוגע בך. בהחלט יתכן שהוא אמר את הדברים בצורה לא אמפתית מספיק ובכך פיספס אותך. זה ממש לא אומר שהקשר הטיפולי ביניכם אבוד או לא מתאים. אני מציע לך לחזור לטיפול ולספר בדיוק את מה שתיארת כאן. אני מסכים עם דבריה של אפרת שדווקא מסוג כזה של תחושה יכולים להתפתח דברים משמעותיים מאוד בטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן

דר קפלן הנטייה שלך ליצור מניפולציה סמויה עי מתן משוב לכמה טירוניות ברורה ומופגנת כמו גם ניסיון המלכת הסגנים שיקילו במלאכה שעל כתפיך. אין לי בעיה עם מניפולציה שנעשית לטובת הרבים ואז היא כמובן גלויה ולגיטימית,אלא שזו נעשית בצורה סמויה וחתרנית וכל מטרתה לתת גיבוי סמוי שהמסר שעולה ממנו הוא שניתן לסמוך על תשובותיהן ולהסתפק בהן אף כי הדבר אינו נכון לחלוטין. הגישה שלך הדוחפת לפנייה לטיפול ואו הישארות ללא קבלת האינפורמציה המלאה רק מחזקת את תחושת קלות הדעת וחוסר הרצינות שעולה מן התשובות.