מחשבות אובדניות - המשך
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לד"ר ולמי שענה, אני חוזרת על הודעתי מלמטה. לפני כמה ימים שאלתי על מחשבות אובדניות בקשר לאחותי. אני רוצה לספר מה התחדש מאז שפניתי לפורום. עכשיו אני באמת דואגת ומבינה שאחותי לא דיברה על זה סתם. דיברתי איתה שוב. היא אמרה במפורש שאין לה רצון למות, והיא יודעת שמוות זה לא פיתרון לבעיות. אבל לאחרונה היא מרגישה ריקנות וחוסר טעם או עניין בחיים. היא אמרה שחייה נראים כך: קמה בבוקר, הולכת לעבודה, חוזרת הביתה, ממשיכה לעבוד מהבית, הולכת לישון. היא נהנית מעבודתה ומצליחה בה מאוד, אך מרגישה שמיום ליום העבודה גוזלת ממנה יותר ויותר כוחות. אין לה בן-זוג או משפחה, ואין לה חיי חברה מפותחים. היא טוענת שאלה לא "הצדדים החזקים" שלה, ולכן "הרימה ידיים" והשלימה עם המצב, למרות שהיא יודעת שזה "לא עסק" למלא את החיים בעבודה. היא הסבירה שדווקא "תוכנית המגירה" נותנת לה כוח ותקווה, כי היא מרגישה שיש לה ביד דרך - גם אם היא רק פוטנציאל לא מציאותי - לשנות או להפסיק את המצב הקיים. הצעתם לספר להורים שלנו, אבל ההורים שלנו מבוגרים, חולים, ועסוקים בעצמם. אני מתלבטת אם להזמין אותה אליי בחג ולשכנע אותה לפנות לפסיכולוג. אני לא יודעת איך היא תגיב. היא טיפוס סגור ועקשן. אני צופה או מתקפה חזיתית, או שהתכחשות (היא תגיד לי שנסחפתי ושאני עושה פיל מזבוב). מה דעתכם ? מה הייתם ממליצים לי לעשות ?
אני חושבת שכיום ללכת לפסיכולוג/ית (או אולי את יכולה לקרוא לזה "ייעוץ") זה משהו שהרבה אנשים עושים ממגוון סיבות. גם מבעיות קשות, וגם בגלל דברים הרבה יותר קטנים. הרבה פעמים זו גם שאלה של רצון לשפר את איכות החיים. אז יתכן שהיא לא תגיב לרעיון שלך בשלילה. את יכולה אפילו להמליץ לה להתייעץ בקשר למצבה בפורום זה (או אחרים) ברשת. באופן כללי, נראה לי שאם היוזמה תעבור אליה, וזה יהפוך להיות משהו שהיא עצמה חושבת עליו, זה יהיה הרבה יותר טוב, מאשר לפנות להורים או ללחוץ עליה. למעשה, ההורים לא נראים לי כל כך רלוונטיים. מדובר בשאלות שלה מול החיים שלה. אגב, את יכולה להביא לה מתנה לחג ספר כמו "סערת נפש" של יורם יובל, או ספר פסיכולוגיה אחר, אם היא אוהבת לקרוא. יש לי חבר שבעקבות ספר כזה שינה את דעתו כליל לגבי טיפול וביוזמתו הלך לאחד... (דבר שלא הייתי מאמינה שהוא יעשה!)
איריס שלום חשוב שאחותך תפנה לייעוץ מקצועי בהקדם האפשרי. יתכן שהיא סובלת מדיכאון וזקוקה לטיפול תרופתי. אין ספק שהיא זקוקה לטיפול פסיכולוגי ותמיכה נפשית בתקופה הזו. נסי לשכנע אותה באופן ישיר ואם זה לא מצליח חשבי את מי תוכלי לגייס כדי לעזור לה להגיע לטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן